שם הפרוטוקול: פרוטוקול מליאה מס' 24

חוף השרון

ישיבת מליאת המועצה מס' 24

התקיימה ביום ראשון, 27.12.2020

מוזמנים:

הילה טרייבר - מזכ"ל המועצה

אורלי רזניקוב - מבקרת המועצה

אולגה ששקיס - גזברית המועצה

עו"ד עדי סדינסקי לוי - - יועץ משפטי

הדס גנות דותן - מחלקת קיימות

שחר אריה - קב"ט המועצה

על סדר היום:

.1 הצגת תוכניות עבודה: קיימות, ביטחון

.2 תקציב 2021

.3 מכירת נכס בחרוצים

.4 מדיניות לרישוי עסקים

.5 פירוק החברה לתשתיות ביוב

.6 מינוי ועדה למיגור אלימות

.7 סגירת תב"רים

.8 אישור פרוטוקולים: מליאה טלפונית מס' ,6 ומליאה מס' 22

.9 עדכונים

פרוטוקול

דוברת: זה כבר לא משבר האקלים שפוגע בקרחונים הרחוקים שנמסים אלא הוא

כאן ועכשיו וכחלק מזה שאנחנו חברים ביחידה האזורית לאיכות הסביבה

בשרון שזה יחידה שנותנת מענה לכל מיני דברים שהם תחת הכותרת של

איכות סביבה כמו חינוך, קהילה, פסולת, תכנון בניה אז היא גם בשנה

האחרונה הרימה את הכפפה והחליטה שזה הזמן הבוער כי כבר היינו

צרכים להתחיל את זה קודם להיערך ולהתמודד עם משבר האקלים. כחלק

מפורום של 6 רשויות בשרון זה כפר סבא, רעננה, חוף השרון, דרום השרון,

הוד השרון וכוכב יאיר צור יצחק. בעצם היחידה יצרה פורום שאנחנו חברים

בו כדי להתמודד עם אירועי מזג האוויר קיצוניים כמו תופעות של סופות,

הפסקות חשמל, הצפות, עומסי חום כבדים ושרפות וכל אלה כבר בתוך

מועצה אזורית חוף השרון התמודדנו בכמה שנים האחרונות והוא משפיע

מאוד גם על האזור שלנו וגם על איכות החיים שלנו ולכן זה חלק מאוד

משמועתי מתוכנית העבודה שלנו ל-.2021 כמובן שהגדרנו כל מיני יעדים

ומטרות אבל נתחיל עם מיפוי של מפגעים קיימים ועתידיים זה יהיה

בשיתוף פעולה עם הישובים שלנו, אנחנו כן מחכים לסקר כללי שיצא

מהיחידה האזורית לאיכות הסביבה. את הסקר אנחנו נעביר לישובים

שיאפשר לנו לראות מה כבר קיים בשטח, במה בעיקר הישובים מרגישים

שאין מענה ולפי זה אנחנו נוכל לעשות תוכנית לטווח הקצר ולטווח הארוך.

בנוסף אנחנו מחכים לאישור על תמיכה של משרד להגנת הסביבה על קול

קורא שהגשנו לגבי מיפוי של כל המגוון הביולוגי ומה קיים בשטחים

הפתוחים במועצה שלנו וקביעת יעדים ומדיניות בנושא מפגעים גם לטווח

הקצר כבר לשנה הזאת וגם לטווח הארוך לכמה שנים הקרובות, אנחנו

מסתכלים ממש עשור קדימה עם קביעת יעדים לפחות ל-3 שנים קדימה.

בנוסף כחלק מהפורום של היחידה האזורית לאיכות הסביבה סוזן ואני

מקדמות פורום מועצתי, היחידה הגדירה לכל הרשויות שחברות בפורום 7

תחומי עניין עיקריים שזה חרום, חינוך, חוסן, נגר, שטחים פתוחים, אנרגיה

והסברה. בעצם כבר היום אנחנו ממש מקדמות פרויקטים עם אגף חינוך עם

אגף לשירותים חברתיים קהילתיים עם אגף השירותים החברתיים, גם עם

המוניציפלי והמטרה להמשיך להתקדם כשבעצם כל בעל תפקיד בכל תחום

הוא חלק מהפורום המועצתי שהוא מקביל לפורום של היחידה שגם לשם

הם מגיעים דרך אגב ושנצליח בסוף שנת 2021 לגבש לפחות 3 פרויקטים

ראשונים. הדבר הבא שהגדרנו כמטרה ואנחנו כבר כמה שנים בתוך

המחלקה פועלים לפיו זה שמירה על השטחים הפתוחים על הריאה ירוקה

במרכז הארץ. מועצה אזורית חוף השרון התברכה בכ-80 שטחים שהם לא

סתם שטחים פתוחים הם באמת מדהימים ביופיים, יש פה פינות חמד וערכי

טבע שממש חשוב לשמור עליהם, גם חלק ממרכז הארץ גם שטחי הצפה

שהולכים ונכחדים, אפילו זנים של צמחים שגדלים אך ורק בשרון וזה חלק

ממשהו שאנחנו חייבים לשמור עליו. בעשור האחרון אנחנו רואים יותר

ויותר שהריאה הירוקה הזאת במרכז הארץ היא נתונה לאיומים ולעיניים

שנפתחות מהערים שסביב לנו, יש לנו ערים גדולות שסובבות את המועצה

ואם לפני כמה שנים דובר על שדה תעופה שתוכנן להיות פה, אנחנו נתקלים

בערים שרוצות להתרחב, בתשתיות ארציות ובעצם אנחנו צרכים לשמור על

הצביון הזה על הריאה הירוקה במרכז הארץ ועלינו כמועצה. מבחינתנו

פיתוח טיפוח ושמירה על השטחים הפתוחים הם מהות הקיום שלנו כמועצה

השטחים הפתוחים זה כמובן גם שטחים חקלאים וגם שטחי טבע וגם חלק

מהשטחים שלנו הם תחת רשות הטבע והגנים, חלק אנחנו מנהלים אותם

אבל זה בעצם לשמור על האיזון ועל המאזנים בין כל בעלי העניין על הקרקע

הזאת במרכז הארץ. חלק מהיעדים והמטרות ששמנו זה פיתוח ושדרוג

אוצרות הסביבה והטבע של חוף השרון, הגדרת מדיניות לניהול השטחים

הפתוחים. עסקנו בזה גם בשנה שעברה כחלק מתוכנית המתאר הכוללנית.

טיפוח ושדרוג פינות חמד במוקדי טיילות כחלק מטבעת הטילות שהוגדרה

כבר בתוכנית האב האסטרטגית והרחבת חוברת טיילות דיגיטלית, זה

משהו שעשינו במהלך הקורונה עבור תלמידים ואנחנו רוצים להגדיל את זה.

השנה נשים דגש על שיתופי פעולה עם חקלאים על האיזון הזה בין שטחים

פתוחים, שטחי טבע ושטחי חקלאות וכמו כן העמקת החיבור של תושבי

המועצה לחזון הזה של ריאה ירוקה, מגוון פעולות בטבע להגברת מודעות

שימור השטחים הפתוחים. יש אירועים שחוזרים על עצמם בשבת הקרובה

אנחנו עושים זאת השנה השלישית הפנינג טו בשבת באגמון הפולג בהתאם

להנחיות הקורונה, אני מקווה שנוכל להוציא לפועל ניווט שחוזר על עצמו.

היום ההליכה שאנחנו עושים פעם בשנה, ימי ניקיון, סיורי פריחה. אנחנו

מקיימים בימים אלו גינה קהילתית גם בבצרה וגם בכפר נטר ובעצם השנה

יש לנו רכז גינות קהילתיות שיוכל לתת מענה לשאר הישובים שיהיו

מעוניינים. אנחנו זכינו לפני שנה בקול קורא של תוכניות פעילויות חינוך

וקהילה של המשרד להגנת הסביבה, אנחנו ממשיכים להוציא לפועל שוב

בהתאם להנחיות ולמתווה משרד הבריאות, משרד החינוך. אז קול קורא

של משרד להגנת הסביבה לחינוך בתי הספר היסודיים ויוזמות קהילתיות

שגם זה כבר שנה שניה קורא. הנושא השלישי ששמנו לעצמנו כמטרה זה

התייעלות בנושא פסולת, המועצה כבר שנים משקיעה משאבים גדולים כדי

לשמור על סביבה נקיה ומטופחת, אנחנו רואים שכבר יש שינוי משמעותי

אבל עדיין יש לנו יכולת להמשיך ולקיים הפרדה במקור לנסות להפריד את

כל הזרמים השונים ולשמור על מועצה נקיה יותר. אנחנו מעוניינים לחזק

את שיתופי הפעולה אנחנו כבר בשיתוף פעולה עם מחקת שפע והישובים,

לא מזמן כל הישובים קיבלו פלייר הסברה על הזרמים ועל בעצם לאן

זורקים כל דבר, אנחנו בימים אלה בשיתוף פעולה עם הדוברות נמשיך את

זה גם בפייסבוק. אנחנו מקווים שנצליח להוציא לפועל השנה פיילוט הפרדה

בין פסולת גזם ופסולת גושית זה משהו שהתחלנו לדבר עליו ולעסוק בו

בשנה שעברה ואיסוף פסולת אלקטרוניקת מחזית הבתים בשיתוף עם חברת

קוניונטי שאנחנו גם מנסים לקדם את זה מולם בעזרת מריאנה שהיא

הנציגה שלנו ביחידה האזורית לאיכות הסביבה. אני שמחה להגיד

שבשנתיים האחרונות אנחנו גם בעצם מקדמים הרצאות וסדנאות לשימוש

בקומפוסטרים וגם מסבסדים קניה של קומפוסטרים לתושבים, זה הולך

וגדל. אנחנו יוצרים עכשיו קבוצת משתמשי קומפוסטרים אנשים יותר

מודעים ליכולת של זה גם מבחינה סביבתית גם מבחינת פחות שינוע, גם

מבחינת שימוש בפסולת האורגנית כמשאב ואנחנו מקווים שזה רק ילך

ויגדל כמו שקורה עד היום. הדרישות שלנו להשגת המטרות האלה

התגייסות בעלי תפקידים לפורום הערכות משבר האקלים המועצתי כמו

שאמרתי רובם כבר התגייסו וממש משתתפים איתנו פעולה. המשך עבודה

עם וועדת איכות סביבה והוועדה החקלאית. שיתוף פעולה עם הישובים

בהערכות למשבר האקלים, ברגע שיהיה לנו סקר אז ניצור קשר עם

הישובים ונתחיל לקדם את זה גם איתם. מפגשים קבועים עם אגפי המועצה

השונים. שימור של עבודה רציפה עם היחידה הסביבתית. קביעת מדיניות,

הנחיה והסברה בנושא מפגעים, וועדת איכות הסביבה הרבה פעמים מעלה

דברים שאנחנו בעצם יוצאים להסברה, התחלנו עם הפסולת המפגש

האחרון שלנו היה לגבי קלמיני עץ, בעתיד אנחנו רוצים גם להוציא מסמך

של הדברה ברת קימה לכל הישובים. המשך הטמעה של תוכנית חינוך

לקיימות במוסדות החינוך. תמיכה בפעילי סביבה שומרים על חזון הרעה

הירוקה, יש לנו קבוצת וטסאפ של פעילים פעילי סביבה בכל המועצה הם

ידיים ורגלים ועיניים בשטח שזה מאוד משמעותי לנו. הקמה וליווי המשכי

של הגינות הקהילתיות, אני מקווה מאוד שנזכה בקול הקורא של המיפוי

של המגוון הביולוגי של המשרד להגנת הסביבה ונמשיך להוציא לפועל את

הקולות הקוראים הקיימים שכבר קיבלנו אותם הם רק תלת שנתיים אז

אנחנו ממשיכים להוציא אותם לפועל ושנקבל תקציב מותאם לפעילות.

התקציב שמופיע כאן הוא באופן כללי תקציב שמבקש את המיפוי למפגעים

הקיימים והעתידיים, לכל הנושא הזה המטרה הראשונה של פורום הערכות

משבר האקלים אנחנו מעבר לקול קורא ולמיפוי אנחנו מבקשות עוד 23 אלף

שקל בשביל לקדם את כל ה-7 תחומים שדיברנו עליהם. בתחום של

השטחים הפתוחים אז כל הדברים שציינתי הם תחת 33 אלף שקלים,

העמקת החיבור של התושבים לחזון הרעה הירוקה זה בעצם כסף שהוא גם

מקול קורא נתמך חלקו קול קורא של הגינה הקהילתית שהוא אני מזכירה

תלת שנתי וזאת השנה השניה שהוא יוצא לפועל וגם קול קורא של המשרד

להגנת הסביבה שזו גם השנה השניה שהוא יוצא לפועל. בנושא הפסולת

5000 שקלים לקניה נוספת של קומפוסטרים. וסוזן שעובדת איתי בעצם

העסקה שלה היא דרך היחידה האזורית לאיכות הסביבה וזה התקציב

שאנחנו זקוקים לו על מנת שהיא תהיה חלק, זהו.

שוקי: הדס זה שוקי תודה על המצגת את יכולה לדבר על היחסים שלנו עם רט"ג

שהם מהווים איכשהו גורם רלוונטי לסביבה אצלנו.

הדס: היחסים שלנו עם רט"ג הם יחסים מורכבים זה גוף שבאמת בתוך החזון

הזה של הרעה הירוקה או בכלל בתוך כל השטחים שלנו יש לא מעט גנים

לאומים ושמורות טבע, הגדול מכולם זה גן לאומי חוף השרון שהוא בעצם

מווינגיט עד לפולניה שחלק קטן ממנו לא מוכרז שזה החלק מארסוף ועד

הפולניה. יש לנו שם גם את נושא החוף שרק חלק קטן ממנו מוכרז ושאר

החוף הוא בבעלות ראשות הטבע והגנים וגם המצוק. זה גוף שעד לפני שנה

עבדנו בשיתוף פעולה מלא עם רכזת קהילה של רשות הטבע והגנים שמה

אתי נפרין, ברגע שהקורונה הגיע אז בעצם התקן שלה הועבר למקום אחר.

זה מאוד מורגש בשטח כי הייתה ממש הזרועה המגשרת גם מבחינת היכולת

לדבר עם אנשים מקבלי החלטות גם מבחינת להעביר את הדברים אליהם

אנחנו מרגישים בשנה האחרונה שזה פחות עובד כשאין את השיתוף פועלה

הזה. באמת על מנת לשמור על הרעה הירוקה הזאת אנחנו חייבים את

שיתוף הפעולה שלהם גם במה שמוכרז וקיים וגם במה שלא וכמו שאמרתי

יש פה שטחים רבים שהם תחת האחריות שלהם ואנחנו חייבים למצוא את

העמק השווה לנהל את זה יחד.

דוברת: שוקי כמו ששלכת היום יש פה בעיה תקציבית כבדה מאוד ואם אפילו נתניה

סובלים בצורה קשה בעניין הזה וזה מתורגם להחלטות גורפות בחוף היום

וכולי זה רק מלמד אותנו כמה אנחנו בבעיה גדולה פה.

שוקי: בוודאי.

דוברת: ויש לנו הרבה אתגרים לא פשוטים, מצד אחד זה סלע קיומנו וזה המהות

של מי אנחנו מצד שני לתחזק את הדבר הזה זה חתיכת אתגר מאוד מורכב.

שוקי: אין ספק זה ממש נושא שחייבים לדון איך מצליחים לגוף הזה לשתף איתנו

פעולה פשוט זה רק בלחץ ואני לא יודע איך לעשות את הלחץ אבל חייבים

לעשות את זה.

דובר: אני אשלים קצת מהניסיון שלי ויוצא לי הרבה לפגוש את רט"ג יוצא לי

לפגוש אותם בוועדות, יוצא לי לפגוש אותם בתוכניות שהם מגישים. ברמת

מי שמנהל את האזור הזה מבחינתנו אני לא יודע בדיוק את הגדרת התפקיד

שלו אבל הוא די דומיננטי זה עמי לזר ואתו יש תקשורת מצוינת של שנים

עם מערכת אמון מצוינת. כשעלינו גולדשטיין הופתעתי ממש הופתעתי כי

הוא היה ראש מועצה שאול גולדשטיין והתאכזבנו מאוד מהדרך שלו

בטיפול בדברים. תוכניות שמגישים הם מאוד לעיתים בעייתיות

ובירוקרטיות, ירידה לים שניסינו להסדיר פוגעניות גם כשלא בכוונה הם

לוקחות אותנו לעולם התביעות פיצויים. התזוזה הבירוקרטית של חוף הים

וכל מיני דברים כאלו הם מאוד ארוכים מאוד מורכבים פגשנו אותם

באכיפה והם היו באמת, מה שחל עליהם לא חל עלינו, מערכת מאוד

מורכבת. אני יכול לומר לכם שאני שומע יותר ויותר ראשי ראשיות שיותר

ביקורתיים כלפי ההתנהלות של רט"ג וכמה רט"ג טובה לשטחים הפתוחים,

הם עושים תוכנית אבל ביכולת הביצוע שלהם היא חלשה, יכולת התרומה

שלהם לשטח היא מאוד נמוכה. זאת אומרת הם נותנים הצהרות הם עושים

תוכניות אבל בפועל היינו רוצים לראות אותם יותר ולא יותר. מצד שני

כשאני אומר את זה למשל יש לנו איתם אני הכניס אותכם לתמונה כי אני

חושב שזה בדיוק בתחום הזה, הם מאוד עוזרים לנו לשמור על המדינה על

הפולג מפני המדינה, זאת אותה מדינה שאמרה לנו שאנחנו רוצים לשמור

על הפולג ועל השטחים הפתוחים וכן הלאה ואז בעזרת מהלך פוליטי

מחליטים להעביר מנתניה לאורך המסילה עד לשפיים בלב הפולג להוסיף

נת"צ, נתיב תחבורה ציבורית או משהו כזה. נדמה לי שסיפרתי לכם חלק

רוצים לשלש את המסילה אנחנו מבינים שזה צריך לאפשר זה משהו רציני

אבל הנת"צ הזה הוא לא מוסבר בשום דרך תחבורתית רצינית אבל הוא

צרכן של שטח. כשעוברת מסילה לאורך הפולג מצפון לדרום אז כנראה שלא

יעשו לה הסתעפויות אבל כשעובר כביש הוא מיד מזמין לטעמנו את 551

שיכול בקלות לחזור חזרה לחיים כשהוא חוצה את הפולג ממזרח למערב

מתחת ליקום, זה מתחיל לחלק את השטח הזה ל-.2 דווקא פה אנחנו

מתנגדים ורס"ג איתנו והדס יהיה לך עבודה שלמה מול אנשי רט"ג לעורר

את התושבים כמו שעשינו כמעט מול שדה התעופה, נכון שזה נראה פחות

מאיים זה רק כביש כזה עם תחבורה ציבורית אבל זה כן מאיים על כל

המרחב הזה של הפולג בסופו של דבר ואנחנו ננסה להפעיל גם את התושבים

מול הרצון של המדינה לאשר את הנת"צ הזה, 7אז מהבחינה הזאת כן יש

לנו שיתופי פעולה איתם. תוכנית הגן הפולג אז אנחנו מצד אחד רוצים

להסדיר את הגן הפולג לטובת החקלאים שיוכלו להמשיך לעבד ולא להיות

מותקפים אבל מצד שני אנחנו כן מחזיקים מיד ורס"ג באמת מאמינים

בדרך שלנו ותומכים בה גם כן לייצר גם אגנים כאלו של טבע במרחב הזה

של הפולג, יש יושבים שיותר נפגעים יש ישובים שפחות נפגעים אבל לייצר

אגני טבע כאלה של שטחי הצפה, שטחי הצפה קבועים עונתיים וכן הלאה.

הזכרתי לכם בעבר זה תלוי בפתיחת השער אבל מנסים לייצר תוכנית

המועצה היא זאת שאמורה להוביל את התוכנית הזאת במימון מנהל

מקרקעי ישראל אבל יחד עם רט"ג אנחנו מתכוונים לקבוע. אז יש פה

דואליות כזאת שפעם יש דברים שאנחנו עובדים ביחד יש דברים שאנחנו

פחות מצליחים לעבוד ביחד בעיקר בקידום תוכניות שהם טובות למועצה

כמו הירידה לים שהמועצה רוצה אותה אנחנו מתקשים, בנושאי אכיפה

אנחנו מתקשים.

שוקי: לגבי המצוק?

דובר: המצוק זה לא הם.

שוקי: למה יש להם חלק משמעותי שהוא אצלם לא?

דובר: אני גם לא מאמין שהם יקבלו כסף לתחזק את המצוק מעל, המצוק שאנחנו

בטח נקבל כסף זה דווקא באזור ארסוף לתחזק אותו שם.

שוקי: ברור.

דובר: אז שם הם בטח חלק מהצוות הם יהיו חלק מהצוות שמתעסק אבל זה הם

מול המדינה לא בהכרח מולנו איזה סוגים של חיזוקים הם יכולים, פה אני

לא רואה נקודות חיכוך גדולות מידי איתם.

דובר: לגבי המצוק יש חברה ממשלתית למצוקי הים זה מפלצת אחרת.

דובר: ואיתם אנחנו נפגשים ודווקא נדמה לי בנושא הזה מצבנו יותר טוב היום כי

בזמנו שוקי אתה זוכר כי פשוט עם הר סוף ירדה לים לא קרה שום דבר.

דוברת: תקן אותי אם אני טועה מצבנו גרוע בעצם כמו כל קו החוף הם בעצם לא

ממש עושים כלום.

דובר: כן בנושא קו החוף אני הייתי בדיון של רשויות החוף או איך שזה לא נקרא,

ערים ומועצות אזוריות, יש דרך אגב למועצות אזוריות יש שם אחר שכחתי

את השם הזה משהו אזורי.

דובר: מרכז השלטון.

דובר: מרכז השלטון האזורי אוקי זה ... כמו המרכז השלטון המקומי אז עכשיו

אנחנו מרכז השלטון האזורי יקח לנו זמן להתרגל לשם החדש. בכל אופן

בפורום הזה אנחנו יושבים אגיד לכם את האמת לא כל כך ראיתי.

דוברת: כמעט רלוונטי כמו השלטון המקומי ... חוץ מהשם ...

דובר: את נעלמת לנו. לא הצלחנו בפעולה אז שנינו את השם אולי זה יהיה יותר

מוצלח נראה לי לשם כיוונת כן, אם אתה לא אריה אז יקראו לך אריה בסדר

אז תהיה אריה כן. אז שם אני לא כל כך ראיתי אותם אבל מוקדם מידי

לומר לאחרונה מאיר ישב שם הרבה זמן אני לאחרונה כיוון שכבר עלינו

מדרגה ואמרנו אוקי אנחנו נקים פורום שיושב מול המדינה ויכתוב את

הקריטריונים של מה אנחנו רוצים ומה אנחנו לא רוצים ואמרה מירב

העיתונות אומרת, אתם רואים שזה קשה לכולם לא רק לאלה שלא מקבלים

כלום אז אני כבר בצוות הקטן הזה שאמור לכתוב משהו, מאוד מורכב יש

רגעים של כיפוף ידיים ויש עוד עבודה.

דוברת: הסיטואציה הכל כך קשה כלכלית שנוצרה בטח לא לטובת העניין כי יש עוד

פחות משאבים מצד שני וזה אחד הדברים שבגללם אנחנו צרכים להיות

סופר Alert רק חסר לנו שזכות הקיום שלנו פה בשטחים הפתוחים והשטחי

טבע והנוף היפה שיש לנו יהפוך להיות הפקר לכל הסביבה, זה ממש סכנה

אמיתית לקיום שלנו בעיני.

אלי: אגב מרכז המועצות היום היה זום בעניין הזה של מרכז המועצות האזוריות,

מרכז השלטון האזורי. מדברים על למתג את זה זה בשבוע שעבר היה והיום

היה עוד אחד, איך ממתגים אותנו ומה אומרים. אז אחד מהכלים היה בוא

נשנה את השם, אוקי בסדר. הדבר השני היה בוא נקרא לזה שומרים על

השטח שומרים על המרחב או שומרים על השטח, אני חשבתי שלשים אותנו

תחת ההגדרה של שומרים על השטח זה בסדר כיעד משני אבל זה לא מותג

כי עיקר המאבק רואים את זה בחוף השרון מאוד, עיקר המאבק זה על

השטחים על הבעלות על השטח, על מי פולש על השטח, האם העיר קמה על

הכפר או שהכפר שומר על הצביון שלו. אני חושב שהמילה שומרים מחזקת

את רוח הזמניות.

דוברת: אלי הסיפור של האסי אני חושבת הוא צריך להיות זרקור מאוד הזהרה מול

כולנו כי זה לדעתי האיום הממשי בשנים הקרובות.

אלי: כולם רואים את זה גם כל אחד שמדבר על זה דואג, חושש.

דוברת: אתה יכול למצוא את עצמך כשומר על השטחים הפתוחים ובקלות רבה

בפרופגנדה מכוערת ונמוכה יכולים להפוך אותך לגנב שטחים.

אלי: לגמרי או ניקח את זה אפילו לטיפה יותר מעודן טיפה יותר מעודן זה לגמרי

יכול ללכת לשם, אתה אומר אני שומר אומרים לך הבנו שמרת עד עכשיו מ-

48 תודה רבה סיימת את המשמרת שלך עכשיו יש לנו אנחנו שומרים חדשים

תפנה את השטח. אני לא חושב שהאמירה קריאה לנו כשומרים תחזק את

האחיזה שלנו בקרקע או תחזק את השליטה שלנו על איכות השטח.

דוברת: מסכימה.

אלי: ההתנגדות לכך שכל עיר תפלוש אלינו. מתנהל על זה דיאלוג שלם במרכז

המועצות האזוריות יש ראשי ראשויות שאומרים מגיע לנו, האבות שלנו

נלחמנו.

דוברת: זה לא תופס.

אלי: זה נחמד זה נכון זה טוב לספרי ההיסטוריה זה מאוד רומנטי אפילו אבל

תכלס שמגלים שאתה לא יושב חזק על הקרקע במיוחד המועצות האזוריות

הם הופכות להיות יותר ויותר אטרקטיביות, תמיד יהיה מישהו שיגיד לך

תודה רבה לך זוז הצידה תן לי.

דוברת: אני חושבת שגם במאבק על שדה תעופה בסופו של דבר בכל ההיבטים גם

המשפטים וגם הציבורים וגם החברתיים בסוף התובנה שהשטחים

הפתוחים האלה הם לטובת כל הסביבה שלנו גם לא כאלה שבתוך האזור

היא זו שבסופו של דבר יצרה קואליציה מספיק חזקה להחזיק את זה.

אלי: היא לא נתנה לנו אולי בעלות על השטח אבל היא שמרה על השטח כמו

שהוא.

דוברת: צריך לייצר קואליציות בעלי עניין.

דוברת: אני רוצה רגע להתייחס לתוכנית של הדס קודם כל האגף של הקיימות

המחלקה של הקיימות עברה להיות תחתי מכיוון שאנחנו רואים בנושאים

שהיא מתעסקת בהם בעצם נגיעה בכל אחד מהמחלקות השונות אם זה

בחינוך, אם זה בתפעול, אם זה בתכנון ובניה וזה היה נכון לרכז את זה תחתי

ולגייס את כלל העובדים לנושא הזה. זה בסך הכל מחלקה שהיא מחלקה

מאוד אסטרטגית כשהתפיסה היא שאנחנו רוצים להפוך אותה ליותר

משמעותית זאת אומרת לשים דגש לא רק עם כל הכבוד על נושא החינוך

ויש כבוד ועושים שם עבודה מעולה, סוזן עשתה בשנים האחרונות חלק ניכר

מהעבודה היה בנושא חינוך ורואים את זה בשטח אבל באמת להיכנס גם

לצוותים בתוך המועצה וקצת להגיע ליותר צעדים אפקטיביים אמיתיים

כדי להוביל את הנושא של הקיימות ולתת לו נגיעה בכל אחד מתחומי החיים

שאנחנו מתעסקים בהם. דבר נוסף זה שבאמת יש באגף או במחלקה יש לנו

רצון לתכלל תחומים שעד היום היו פזורים כמו הנושא נגיד של האנרגיה

שאף אחד לא עשה איתו שום דבר וגם באמת לעשות איתו משהו משמעותי.

בחוק מחויבת המועצה למנות ממונה אנרגיה יש לנו מישהו כזה בתשלום

כבר הרבה שנים אבל בסך הכל הוא היה מגיש דוחות וסימנו וי ואפשר

להוציא ממנו הרבה יותר, הדס כבר נפגשה איתו, הדס וסוזן נפגשו איתו

ומתחילות לעבוד איתו. התקציב של הנושא של הקיימות כמו שהוא מופיע

היום ואתם תראו את זה בתקציב הוא טיפה יותר קטן אנחנו נגדיל אותו

כמו שאולגה אמרה גם בהנהלה בהתאם לקבלת הקול קורא. זאת אומרת

כל קול קורא וכל כסף שיכנס בתחומים האלה בעצם יגדיל את ההכנסות

ולצידם את ההוצאות אבל כן הנושא של מסמך של איך שאנחנו מחזיקים

את השטחים הפתוחים הוא מסמך שהייתי רוצה והשאיפה היא שהוא יהיה

מודל למועצות אזוריות ולהיות ככה מובילים בתחום הזה. עד עכשיו אני

חייבת להגיד שאני מרגישה שבנושא של החזקת שטחים פתוחים אנחנו

הרבה יותר מגיבים זאת אומרת יש פסולת אנחנו אמורים להוציא כסף או

לנקות, בקושי מוצאים את האנשים שמלכלכים. התחזוקה של השטחים

הפתוחים הוצאה מאוד גדולה לרשות ולגבש איזה שהוא מסמך שמדבר על

איך אנחנו מחזיקים ומי אחראי על איזה תחום עם כל בעלי העניין זאת

מטרה מאוד גדולה שאני מקווה שנצליח להגשים אותה השנה. כל הנושא

של משבר האקלים אנחנו מגייסים את העובדים לנושא אני אומרת כל אחד

יש את האיקס שלו בכל תחום אבל אנחנו צרכים לגייס אותם גם לנושא הזה

כי הוא חוצה מחלקות ואנחנו צרכים את סמדר למרות שהיא חדשה במשבר

האקלים, כולם חדשים אז כולם מאוד עמוסים אבל אנחנו לא רוצים לפספס

את המומנטום שהמדינה והעולם מדבר על משבר האקלים ולהיות חלק

מזה. זהו אני חושבת שהשינוי, כן מרם?

מרם: רציתי לשאול רק תסיימי.

דוברת: אני אמרתי שאני חושבת שהשינוי של המעבר של המחלקה תחתי אמור לתת

את המטריה הזאת שבאמת יצליח לקדם את הנושא לצעדים יותר

אופרטיביים.

דוברת: מה שרציתי לשאול זה האם המצגות שאנחנו רואים גם ראשי המחלקות

מציגים אחד לשני כדי שיהיה קורלציה ושיבינו מה כל אחד עושה ואיך זה

מתממשק אחד עם השני?

דוברת: א' התוכנית עבודה אחר כך היא מודפסת רעות תביא לכם היא מודפסת

ומועברת לכל אחת מהמחלקות והעובדים והתושבים והוועדים המקומיים,

היא גם עולה לאתר וכן בפורום מנהלים אמורים להציג את הדברים

הבולטים של כל מחלקה במה שהיא מתעסקת כדי להיות מסונכרנים.

דוברת: כן שיתופי הפעולה בין המחלקות במקרה של איכות הסביבה בוודאות כמו

שאמרת קודם יש לזה המון ממשקים משותפים וזה חשוב מאוד שיבינו איך

זה עובד ולאן חותרים עם כל הדבר הזה.

דוברת: אני חושבת שגם הנושא של אשפה הוא נושא מאוד בעייתי.

דובר: האשפה זה בדיוק דוגמה של משהו שהוא מחוץ לתקציב שלהם אבל יכול

לחסוך אני לא אגיד מיליונים אבל יכול לחסוך במחלקה אחרת של השפע

שזה ב-8 ספרות הפינוי אשפה אז אנחנו משלמים המון כסף על לטמון

באדמה גם את האשפה וגם את הגזם, זאת אומרת אנחנו טומנים משהו

שהיה יכול להיות מקוצץ או מכוסח וגם הפרדת אריזות, הפרדת הפסולת

במקור מה שנקרא אנחנו יכולים לחסוך כסף. אז זה לא נכנס בתקציב אבל

זה יכול לקזז כסף ולהפנות כסף לדברים אחרים אז זה הולך גם ירוק וגם

יעיל באותה נשימה במקרה הספציפי הזה.

דוברת: כן הנושא של האשפה אנחנו מטפלים בו כל הזמן וכל הזמן מנסים לחסוך

בו, הנושא העיקרי הבעייתי זה נושא הגזם אני חייבת להגיד שרון שאפרופו

אריזות דווקא אריזות לא כל כך חוסכות בעלויות כי המשקל שלהם מאוד

נמוך אבל הם כן חשובות כתפיסת עולם. האתגר הכי גדול שיש לרשות כרגע

זה נושא הגזם וכמו שאתם תראו גם בזה אנחנו מקדמים את החוק של

הפסולת העסקית חוק עזר לפסולת עסקית כי כמו שאתם יודעים אנחנו בין

הרשויות היחידות שבעצם העסקים לא משלמים עבור פסולת ברשות. אז

יש משהו כמו ממוצע %30 אבל בוא נגיד שלא נחסוך הכל יש שם לפחות -10

15 אחוז שאפשר לחסוך בנושא של פסולת עסקית. שאלות נוספת להדס

וסוזן?

דובר: עוד מילת עדכון אחת לפני שאני עובר אבל תשאלו כן. אורלי תשאלי או איך

שקוראים לך היום יוזר, מופיע יוזר אורלי.

אורלי: לא שומעת אותכם. הדס אני רוצה לשאול אותך במצגת היה שם איזה שהוא

עניין של שיתוף פעולה עם חקלאים את יכולה להרחיב קצת למה כוונתכם?

איך זה מתקשר לנושא הכללי?

הדס: כן בטח בעצם שהחזון שלנו הוא לשמור על הרעה הירוקה ועל השטחים

הפתוחים במועצה אז רבים מהשטחים האלה הם שטחים חקלאים וכמו

שגם אני הזכרתי קודם וגם אלי יש פה מצד אחד אנחנו רוצים לשמור על

השטחים הפתוחים הטבעיים אבל מצד שני אנחנו רוצים לאפשר לחקלאים

במועצה להמשיך להתקיים ולעסוק בחקלאות. אז חוץ מזה שאנחנו מרכזות

את וועדת איכות סביבה אנחנו מרכזות גם את הוועדה החקלאית, גם ברמה

של הנגשת מידע ושיתוף פעולה איתם. למשל בשבוע הקרוב אנחנו עושים

שיתוף פעולה עם משרד הגנת הסביבה באיסוף חומרי הדברה, שנה שעברה

ניסינו לעזור באיסוף פסולת חקלאית אבל בעיקר למצוא את האיזון בין איך

מאפשרים לחקלאים להמשיך להתקיים מחקלאות ושומרים על השטחים

הפתוחים האלה גם כשטחים טבעיים וגם כשטחים חקלאים.

אורלי: עוד משהו יש בעיה שאני לפחות שומעת עליה לא מעט של פגיעה של

מטיילים ושל חובבי טבע למיניהם, כל רוכבי האופנים וכדומה והשטחים

החקלאים אם זה על ידי הסגת גבול, קטיפה של תוצרת חקלאים, השחתה

של שטחים, האם גם לזה אתם נותנים את הדעת במסגרת הכללית?

הדס: חלק מהנושא הזה של באמת לדבר עם החקלאים ולהיות איתם בקשר זה

עולה בדרך כלל בוועדות החקלאיות מה הצרכים שצריך, באמת ככל שהשנה

הזאת אנחנו רואים שאנשים היו יותר בבית אז הם גם יותר ויותר יצאו

החוצה, גם תושבי המועצה אבל גם הייתה ממש טיילת של תושבי האזור

כולו בשטחים האלה. זה חלק מהעניין של לראות באמת להוציא את

המסמך הזה ולראות מי אחראי על מה ואיך אנחנו מונעים השחתה של

השטח, איפה צריך לגדר באיזה דרך איך אפשר לעשות את זה על מנת למנוע

גם את ההשחתה של השטחים האלה, גם את הגניבות של התוצרת.

דובר: אורלי, סליחה הדס רוצה להשלים?

הדס: זהו.

דובר: אורלי ראינו את זה גם בטלוויזיה זה בעיה כלל ארצית של החקלאים, את

שומעת אותנו אורלי? יש לה פנים של לא שומרת, שומעת אותי אורלי?

דוברת: אורלי לא שומעים אותך.

דובר: יש שם איזה תקלה.

אורלי: שומעים אותי?

דובר: עכשיו שומעים חלש קצת, מצליחה לשמוע אותי? כי ניסית להגיב והיה לי

תחושה שאת לא שומעת, את שומעת אותנו?

אורלי: אני עכשיו שומעת כן.

דובר: אני אומר שבפגיעה בחקלאים ובשטחי החקלאות ובתוצרת שלהם הייתה

על זה כתבה בטלוויזיה אחת התמונות הכי כואבות זה לראות טרקטורונים

עולים וחורשים את השטח סתם בלי שום מטרה שלא לדבר על אלה

שעוצרים בצד וממלאים שקים ומכוניות בפרות וכן הלאה. זה מצער שזה

קורה אבל כנראה הם צרכים לגדר חלק מהשטחים האלה אנחנו היום דנו

בפורום מצומצם במועצה על איזה סוג של גידור לאפשר או לא לאפשר,

דיברנו על זה גם בזמנו בהוראות המרחביות שלנו כן גדר טיל לא גדר טיל

וכן הלאה. זה שילוב של חקלאי שצריך לשמור על העסק שלו ומצד שני גם

החקלאים אפילו אלה שהם חקלאים בנשמתם ורק חקלאים בנשמתם

מבינים שעם ישראל צריך לטייל אבל סובלים מהטיולים האלה. האיזון הזה

הוא איזון מאוד בעייתי אז זה מה שהדס קצת מנסה, אנחנו קצת מנסים

בהוראות המרחביות שלנו מה לאפשר ומה לא לאפשר ויחד עם זה להשאיר

את חוף השרון אזור טיילות ולא אזור שמורכב משבילים בין גדרות

למטיילים.

מירב: אני רוצה לשתף אותכם קודם כל אני גרה ממש בסמכות לפרדס ענק בבצרה

והפרדס שיש שם בעיקר תפוזים אבל לא רק ואני רואה כל הזמן את כל הכלי

משחית האלה שאתה מדבר עליהם ורודפת אחריהם כמו המכשפה

המטורפת הזאת שצורחת עליהם כי זה מטריף אותי כי זה באמת ונדליזם

לשמו, למה הבהמיות הזאת למה להרוס. במקביל אתמול למשל באו חבורה

של כמה אנשים שתלנו בבצרה בהרחבה שדרה של לימונים חופשי בשטח

ציבורי ובאו כמה אנשים לקטוף, הם הסתבכו אני הגשתי להם מוט כזה

שהם יכולים לקטוף את הפרות בנוחות רבה עם שקיות מתכלות כמובן. הם

מצד אחד קיבלו מענה לרצון שלהם לקטוף מצד שני לא השחיתו לא הרסו

שום דבר. אני חושבת שממש אפשרי ולגיטימי לייצר בסמכות לשטחים

חקלאים אזורים שאתה יכול להנות מהם לטובת כל הציבור כולו, מה

שאפשר לא כל דבר אפשר ככה שיוציאו אנשים מהשטח עצמו של

החקלאים. מצד שני צריך לזכור שאם אנחנו לא נייצר תחושה של זה גם

שלנו כל השטח הזה אז אנחנו שוב חוזרים לסיפור של האסי שטוב אלה

השתלטו פה על השטחים סגרו אותנו בגדרות, אנחנו לא יכולים לא לטייל

פה לא יכולים לעשות פה ומתחילה המלחמה הזאתי שאנחנו כבר רואים

מאוד חזק ב-5 שנים האחרונות. אני חושבת שיש פתרונות יצירתיים איך

לתעל את האנרגיה למקומות אחרים של אנשים וזה עובד.

דוברת: מירב אני אני גם רוצה לשתף אותך שכיתה של בית ספר שיצאה לטיול

ונכנסה לשטח חקלאי, כיתה של בית ספר זאת אומרת אני לא חושבת

שאנחנו צרכים לאפשר את הכניסה הזאת לשטחים חקלאים גם בשם

הטיולים וההנאה מהטבע כי יש עוד פינות חמד אחרות שלאו דווקא בתוך

שטחיים פרטים של אנשים בתוך שטחים חקלאים, אי אפשר להשגיח ואי

אפשר לשמור ואי אפשר לפקח על זה כל הזמן. אז אני לא דווקא מתחברת

לזה של לאפשר ולאפשר.

מירב: אני מדברת איתך על שטחים ציבוריים.

דובר: מירב דיברה על יעוד של שטחים ספציפיים קטנים יותר.

מירב: השדרה של הלימונים הם בשטח ציבורי במושב זה לא שטח של חקלאי זה

מחוץ לשטח של החקלאי.

דוברת: אוקי.

דובר: בוא לא נעשה את ... אבל בהחלט.

דוברת: אני מדברת על שטחים חקלאים שהוונדליזם והפגיעה בהם היא באמת שבת

אחרי שבת כל הזמן.

דובר: אגב יש את התוכנית של הפרוזדורים האקולוגים שהמדינה מנסה להוביל

אנחנו עובדים שם זאת בדיוק התוכנית שבה מנסים למצוא את האיזון בין

לאפשר הגנה על החקלאים והגנה על השטח זה דבר אחד. יש תוכנית של

הגן הלאומי דרומית לארסוף שרוצים להעביר אותה מתוכנית מרחבית

לתוכנית מפורטת והסכנה הייתה סכנת תביעות והיום דיברתי עם המחוז

בתכונית הזאת אמרתי לו תקשיב אנחנו מבינים שרוצים לשמור על הגן

הלאומי, יש לנו ביקורת קצת על איך הם שומרים ומה עושה הרט"ג לטובת

הגן הלאומי שנותנים לה גן לאומי. אבל לא משנה אנחנו רוצים שישמר גן

לאומי ואפשר יהיה לשמור על השטח מצד שני התוכנית חושפת את המועצה

לתביעות, ירידת ערך או תביעות בעלות כי אפשר להפקיע מתוכה. בסוף

כנראה מה שיעבור מחר הדיון מה שיעבור מחר שיגידו לרס"ג אתם עושים

תוכנית וזה בסדר נאשר לכם את התוכנית אבל אם תחליטו להפקיע

תצטרכו להמציא גם את השיפוי למועצה. שלא נצא במצב שהם מייצרים גן

לאומי ואנחנו משלמים את הכספים שיכולים להיות כספים גדולים,

להזכירכם באזור ארסוף היה תביעות של מעל מיליארד שקל שהתחילו לפני

20 שנה או משהו כזה אז צריך להיזהר בדברים האלה. זאת דוגמה למצב

שבו אנחנו כן שמחים לאפשר גן לאומי שישמור על השטח כי זה מאפשר

להם אכיפה יותר טובה וכן הלאה, תמכנו בתוכנית שלהם בהצעת החוק

שלהם לאכיפה בשטח, הגבלת מהירות, הגבלת כניסה וכן הלאה. מצד שני

אנחנו צרכים גם לשמור על עצמנו שלא נעמוד כמו אצה ונגיד למליאה ונגיד

חבר'ה צרכים לשלם עוד כמה מיליוני שקלים לבעלי קרקע, זה מאוד מורכב.

דוברת: אלי אתה רוצה שנתייחס לנושא של אמנת האקלים פה עכשיו או שזה לא

הזמן?

אלי: לא חושב שזה בלוחות הזמנים לא.

דוברת: לא זהו יש לנו ים נושאים זה נושא ששווה להתעסק בו וגם אני רוצה ללמוד

אותו יותר לעומק לפני שמעלים.

דוברת: בסדר.

דוברת: תודה הדס וסוזן, שחר אתה יכול להציג לנו בקצרה את תקציב הביטחון?

שחר: כן ערב טוב לכולם רעות את מעלה לי את זה? אוקי. ערב טוב לכולם המטרות

שמחלקת הביטחון הציבה לעצמה ל-2021 זה שיפור מתמיד של תחושת

הביטחון לכלל תושבי המועצה. המועצה והישובים ערוכים לחרום, שמירה

על ביטחון ובטיחות הילדים במוסדות החינוך השונים שזה בתי הספר וגני

הילדים ושמירה על בטיחות הילדים והתושבים במתקנים הציבורים

בישובים. השיפור המתמיד בתחושת הביטחון אנחנו הולכים להשיג על ידי

יצירת תשתית טכנולוגית, המועצה נכנסת לאיזה שהוא פרויקט של מצלמות

הבטחה שיהיו בכניסה לישובים זאת מערכת שתהיה מחוברת למשטרה,

תיתן לנו התראות בזמן אמת על כל מיני אנשים בעלי עבר פלילי

שמסתובבים בישוב. בנושא הזה 6 ישובים כבר אישרו את השתתפות שלהם

אני מקווה בשבועיים הקרובים כבר להתקין את המצלמות. כמו כל מערכת

אנחנו גם נלמד אותה אנחנו נקבע נהלים להפעלת ההתרעות שלה, נעשה

תחקירים נשפר את נהלי העבודה. כמו כל מערכת לא רק נשים את

המצלמות וזהו אנחנו גם נלמד איך לשפר את התוצרים של המערכת. ביסוס

וחיזוק הקשר בין המועצה והישובים אז אחד אני נפגש עם הרב"שים ועם

מש"קי מג"ב באשכולות השונים. אני מקיים מול רכזות הגנים פגישות

בנושא בטיחות מוסדות חינוך בדגש לקראת פתיחת שנת לימודים. כל נושא

שיפוץ המקלטים שנכנסו אליו לפני שנה אני נפגש עם הוועדים עם הרב"ש

אנחנו עושים סיור במקלטים לטובת שיפוץ המקלטים, כמו שאתם יודעים

הקצנו תב"ר של מיליון ,300 100 אלף שקל לישוב, חלק מהישובים כבר

ניצלו ונמצאים בתוך התהליך חלק עדיין לא. ביסוס וחיזוק שיתופי הפעולה

מול היחידות במועצה אז גם אני כל הנושא של חינוך וספורט ותרבות ב-

2020 בגלל הקורונה היו פחות פעילויות חינוך, תרבות ... של המועצה אבל

כאשר זה מתקיים אני חלק מהעניין. הנהלת המועצה שזה אלי, הילה, מאיר

אנחנו נפגשים ביחד עם מפקדי תחנות ביחד עם הסגנים הבכירים במג"ב

מעלים להם את הבעיות בישובים ובמועצה על מנת לעלות בעיות ולשפר את

השרות שאנחנו מקבלים גם מהמשטרה וגם ממג"ב בכל נושא של אירועים

של המועצה ביחד עם רישוי עסקים של תחנת שדות. המטרה השניה של

ההערכות לחרום של הישובים ושל המועצה אז אנחנו ב-2021 משלימים את

ההכשרות של צוותי צחי שאני אומר משלימים את ההכשרות הכוונה

הכשרות מקצועיות, סיימנו עם ההכשרות של הצחי כצחי בישוב הכוונה

לעשות הכשרות מקצועיות אם זה רווחה, אם זה מידע, אם זה לוגיסטיקה

שיהיה הכשרה רוחבית לכל הישובים בנושא מקצועי. כל נושא של השלמת

ציוד צחי לצוותי הצחי בישובים אנחנו הקמנו מחסן חרום נוסף שיהיה

באזור הגוש הצפוני בתל יצחק, יש עדיין גנרטורים שאנחנו אמורים לחלק

לישובים לא כל הישובים משכו. אשכול גני ילדים בצרה אחרי שהסתיימה

הבניה שם בגלל שיש שם הרבה שטחים מוגנים אנחנו רוצים להתקין שם

גנרטור חרום זה שבזמן חרום נוכל להמשיך לכל מה שקשור לרציפות

תפקודית של גני הילדים. רכש מכשירי קשר נוספים זה מקול קורא זה

במידה ויאפשר לנו אנחנו ניכנס לרכש מכשירי קשר נוספים. כל נושא

המקלטים ברשות נגעתי בזה מקודם אנחנו מגישים תוכנית מסודרת ביחד

עם הרמ"ש ביחד עם הוועד אחרי שמכינים תוכנית מאושרת וכל נושא של

בעלי תפקידים בתוך המועצה המנהלים נכללים אנחנו עושים להם

הכשרות. חלקם חדשים חלקם קיבלו לפני חודשיים שלוש למועצה אז הם

עוברים הכשרה בחרום, מה תפקידם בזמן חרום. יש לנו בקרה למועצה ב-

2021 וגם תרגיל של פיקוד העורף. ביטחון ובטיחות הילדים כקב"ט אני גם

אחראי על כל מה שקשור לבטיחות מוסדות חינוך, השנה רכשנו מערכת

ניהול ביטחון ובטיחות שכבר ביצענו גם לרכזי הביטחון בבתי הספר וגם

לרכזות גנים ביצענו הכשרה ראשונית, זה מערכת שייקח לה קצת זמן חודש

חודשיים להיכנס לנוהל עבודה מסודר אבל היא אמורה לעלות ברמה מאוד

גבוהה את הנושא של בטיחות. בקרות שטח במוסדות חינוך אנחנו עושים

גם תרגילים היה מתוכנן תרגיל במרץ תרגיל ארצי אבל הוא נדחה בגלל

הקורונה וכמובן ביצוע פיקוח לחברות האבטחה שעובדות אצלנו בבתי

הספר. סקר בטיחות שנתי אנחנו עושים כל שנה בכל בתי הספר אני עושה

גם פיקוח ובקרה לרכזות גנים שעושות בתוך הישובים את כל החוזר מנכ"ל.

מערכת לגילוי אש בבית ספר בבית החינוך המשותף בשפיים עוברת שדרוג

בימים אלו מאוד רצינית עלות לא פשוטה של אפילו מעל 100 אלף שקל וכמו

שאמרתי הטמעת מערכת ניהול הביטחון בבטיחות. השנה אנחנו בשוטף

מקיימים על מגרשי משחקים במועצה ביקורת חודשיות ביקורות שנתיות

על ידי מעבדה מוסמכת, השנה אנחנו גם עושים ב-2021 ביקורת דו שנתית

גם למגרשי הספורט, כל מגרשי הספורט במועצה כולל אולם ספורט בית

יהושוע אנחנו עושים ביקורת זה ביקורת שעושים אותה כמו שאמרתי

מקודם כל שנתיים. כן רעות השקף הבא בבקשה. טוב זה נגעתי מקודם זה

כל הנושא של מתקנים ציבורים אז כמו שאמרתי אנחנו השנה גם עושים

פרויקט להעביר את כל ההיתרים של מתקני המשחק צרכים להיות רשומים

על שם המועצה, נכנסים לעבודה הזאת השנה מתוך כוונה עד סוף השנה שכל

אתרי המועצה יהיו על שם המועצה ולא על שם הקבלן. טוב הדרישות כמו

שאמרתי אנחנו רוכשים את המערכת ביטחון ובטיחות, רכש של מצלמות

האבטחה, התקציב של שיפוץ המקלטים, התקנת גנרטור החרום באשכול

גנים בבצרה. מרכז ... במועצה אנחנו גם כן רוצים לשדרג אותו מבחינת

כמות האנשים שיושבים בשטח מאוד קטן וכמו שאמרתי מקודם כל מערכת

גילוי אש בבית ספר מקיף בחוף השרון. טוב זה התקציב הנדרש לביטחון

כבר יש תב"ר של 300 אלף שקל, לחרום מיליון ,300 100 אלף שקל לישוב.

התקנת הגנרטור מעורכת ב-65 אלף שקל. מערכת הניהול היא פרוסה על 3

שנים זאת אומרת כל שנה זה 15 אלף שקל. השדרוג של מערכת כיבוי האש

200 אלף שקל ובסוף החרום כמו שאמרתי זה מותנה יתרת תקציב נראה

לקראת החציון השני אם כן אז אנחנו ומשרד הפנים משתתפים %50 ברכש

מכשירי הקשר. זהו עד כאן.

מירב: אני אשמח בבקשה הסלייד הראשון של המטרה הראשונה אם אפשר לעלות

אותו רגע. המטרה הראשונה מדברת על תחושת הביטחון אם אני זוכרת

תחושת הביטחון של התושב.

שחר: שיפור מתמיד של תחושת הביטחון לכלל תושבי המועצה כן אני מול המצגת

במחשב השני.

מירב: תחושת ביטחון זה משהו מאוד סובייקטיבי איך אנחנו מודדים את זה?

תחושה זה נשמע כמו משהו מאוד פרקטי זה לא משהו שאתה יכול אלא אם

אתה עושה סקר מסודר כל שנה שמודד את הערכים האלה.

דוברת: מירב המטרה והיעד ומה שמדיד זה היעד המטרות זה משהו מאוד כזה גדול

וזה מה ששחר אמור למדוד כל שנה זה את היעד לא את המטרה בגלל זה

תחושה זה לא יעד מבחינתי.

מירב: אבל זה נורא פשוט לבדוק את זה.

דוברת: כדי שהוא יעשה את זה אני צריכה לעשות סקר ובשביל לעשות סקר זה יותר

מורכב מזה, אני יכולה לבדוק את זה אבל אני צריכה להחליט שאני עושה

סקר ואם תשימי לב בפעולות שלו לא מתוכנן סקר אז אם אתה לא עושה

סקר אתה לא יכול.

מירב: בגלל זה אני שואלת אז המטרה של תחושת ביטחון היא מטרה ערטילאית

לחלוטין, אפשר לעשות הרבה דברים שמשפרים את הביטחון אבל תחושת

ביטחון אתם לא מודדים פה.

דוברת: נכון אני לא מודדת אין לי כוונה למדוד את תחושת הביטחון אני מודדת את

היעדים שלנו אם תלכי שקף אחרי זה מה שאני מודדת זה את היעדים לא

את המטרות. בסופו של דבר בסוף תמיד זה תמיד יהיה מה אפשר לשפר

בתחושת הביטחון זה מטרה שהיא כל הזמן הולכת, זה כמו שיפור השרות

וכמו שיפור תחושת השייכות.

דוברת: השורה התחתונה של כל הפעולות וכל מה שמתכוונים לעשות.

שחר: אבל למה צריך את המילה תחושה? שיפור מתמיד של הביטחון ברמה של

מטרה.

דוברת: אפשר להגיד תחושה למה לא

דוברת: בסדר שוקי זה סמנטיקה.

שחר: כדי לפתור את הוויכוח ביניכם אני מציע להוריד את המילה.

מירב: אין פה ויכוח שניהלתי את בצרה עשיתי סקר בעניין של תחושת ביטחון זה

משהו שהוא אפשרי בהחלט ועקבנו אחרי כמה אנשים מרגישים בעיה ובמה

הם מרגישים בעיה.

דוברת: בעיה תקציבית.

דובר: אני חושב שהנושא הוא פשוט עניין סמנטי אבל מצד שני תחושת ביטחון זה

משהו תוצאתי של פעולות שהם בהמשך השנה נעשות או מתוכננות

להיעשות על ידי המחלקה ואם המחלקה יכולה לקיים את תוכנית העבודה

במלואה או בחלקה הגדול אז יש לשער שתחושת הביטחון של התושבים

תשתפר.

דובר: לגבי הדבר הזה אנחנו ... בכפר נטר בזמנו עם החבר'ה מתחנת שדות אז

קודם כל לגבי נושא המדידה לתחושה יותר קשה למדוד לגבי נושא של.

דוברת: כמות פריצות.

דובר: סטטיסטיקה שלמשטרה יש פריצות, עבירות רכוש יש להם סטטיסטיקה

זאת אומרת אם רוצים אפשר גם להציג את הנתונים המדידים.

דוברת: זה לא בהכרח זה שרון זה לא בהכרח קשור לתחושה יכול להיות לך 0

פריצות ושהתושבים מרגישים על הפנים והתחושה תחושת הביטחון היא

משהו הרבה יותר מורכב מכמה פריצות יש זה רק חלק.

דובר: אני הרבה יותר אמורפי תחושת ביטחון יותר אמורפי אבל גם במקביל אפשר

לבקש את הנתונים האלה זה גם יעזור לתמוך.

דוברת: את זה יש לנו כל הזמן כל התחנות מציגות לנו בסוף שנה בדרך כלל איפה

אנחנו ממוקמים ומה אנחנו עושים זה במפגשים שיש לנו איתם.

מירב: דבר נוסף אם אני יכולה.

דובר: אני רוצה להגיד בקטע הזה שחר ישוב מאוד חזק על החבר'ה ממג"ב והם

מסתובבים אני לא יודע כמה התושבים רואים את זה אבל הם מסתובבים

המון. אני לפני שבוע ב-11 בערב אם אני מסתובב אחרי המנהרה של שפיים

אני פתאום רואה רכב משטרה ואני מגיע לשם והחבר'ה שם עשו מארבים

וחיכו, יש המון דברים כאלה. נכון שאנחנו לא עושים סקר אבל אני חושב

שסך הכל התושבים נמצאים אצלנו במצב טוב וזה לא מעט בזכות שחר.

דובר: בשביל לשפר לכם את תחושת הביטחון בבין המועצות לפחות במצת שרון

או איך שזה לא נקרא אנחנו המועצה עם הנתונים הכי נמוכים של פריצות.

דוברת: אבל אלי תחושת הביטחון למשל נובעת גם אצלנו בסופי שבוע יש תנועה של

מרוצי רייזרים בתוך הישוב, האופנועים אנחנו לא מצליחים להתגבר על זה

... לא מצליח להתגבר על זה זה סכנת נפשות זה בדיוק השעה שהילדים

מסתובבים על אופנים, תחושת הביטחון אצלנו מאוד פרוצה.

דוברת: יש את זה לכל הישובים.

דובר: את צודקת וזה בכל הישובים וגם בשיחות שלנו.

דוברת: אז אי אפשר לדבר על תחושת ביטחון טובה.

דוברת: אפשר לדבר על תחושת ביטחון גבוהה בתחום אחד דרך אגב זה כמו להגיד

שאתה מרגיש לא בטוח לסוע לגור בתל אביב כי נוסעים במהירות.

דוברת: זה לא אותו דבר.

דוברת: כי זה לא בסמכות המועצה לטפל בנושא אין לי אפשרות גם אם אני רוצה

זה לא בסמכותי זה כמו להגיד שאין תחושת ביטחון כי יש קורונה, זה גם

לא בסמכותי.

דוברת: וחבל מאוד שככה.

דוברת: רק שתדעו שביום שלישי יש מתחם חיסונים באולם בית יהושוע לתושבי

המועצה בבית יהושוע באולם ספורט.

דוברת: חלקתם הודעות לכל התושבים?

דוברת: לאיזה גיל?

דוברת: זה לכל הגילאים בעיקרון השעתיים האחרונות יהיו מיועדות בעיקר יתנו

עדיפות לקבוצות הסיכון אבל אנחנו מחר נפרסם כי רק היום זה נסגר עם

פיקוד העורף ומד"א.

דוברת: כל הכבוד.

דוברת: יש גם מתחמי בדיקות של המועצה?

דוברת: לא מתחם בדיקות אני לא מצליחה להביא למועצה היום עוד פעם פניתי

לפיקוד העורף.

דובר: יש בצומת בני דרור.

דוברת: את מתחם הבדיקות הם רוצים לתת רק במקומות שהם לא ירוקים לא שזה

הגינוי באיזה שהיא דרך אבל ככה זה עובד והם לא מוכנים להביא מתחם

בדיקות, בנושא החיסונים יש מטרה לביבי לחסן כמה שיותר אז כולם

מתגייסים לסיפור ואז נותנים בכל מקום שרק רוצה.

דובר: תמנע לשאלה שלך לגבי הטרקטורונים לפני כ-3 שבועות נכנס לתפקיד מפקד

חדש למשטרת שדות והייתה איתו שיחה בקיבוץ יקום עם כמה מאנשים

הביטחון ושחר והנושא הראשון שדיברנו זה הטרקטורונים שמסתובבים

בעיקר בסופי שבוע ... ולאורך החוף, געש, שפיים, רשפון.

דוברת: בית יהושוע גם.

דוברת: יש את זה בכל הישובים.

דובר: על הר אדמה באזור בני ציון בצרה אם את רואה את זה זה בכל הישובים

שלנו והוא לקח את זה על עצמו לטפל בעניין ואמרנו שעוד חודש חודש וחצי

ניפגש עוד פעם ונראה מה הם עשו בקטע הזה.

דוברת: קבוצות של טיולים בטבע של טרקטורונים קבוצות טרקטורונים כאלה

שעושים טיולים.

דוברת: אלה הכי פחות בעייתיים.

דובר: יש אצלנו טרקטורונים, יש אופנועים, יש אופנים כל מה שאת רוצה יש

אצלנו.

דובר: אין לי בעיה עם אופנים.

דוברת: צריך שיהיה היגיון ושכל ישר לראות איך מטפלים בדברים.

דובר: מאיר אני זוכר שלפני הרבה שנים הם עשו פה מארבים לתפוס השתוללות

בחוצה פה וכבר שנים אני לא רואה אותם.

דובר: לפני חצי שנה עשינו ביום שישי משעה שתיים עד שבע בערב באזור ארסוף

עם הליקופטר באוויר והם רדפו אחרי טרקטורונים.

דובר: גם באודים היה מבצע כזה לפני מספר חודשים.

דוברת: לי יש שאלה לשחר. מי עכשיו?

דוברת: את צילי.

צילי: שחר שאלה לגבי המערכות שאתם רוכשים ליושבים בעניין הזה יש לי שתי

שאלות א' אני בבית יהושוע אני יודעת שיש לנו מצלמות הבטחה אני יודעת

שכל הזמן משדרגים אותם מעניין אותי להבין איזה בשורה מביאה המערכת

החדשה שלכם על מה שיש איזה נדבך נוסף והאם זה גם נתמך עם איזה

מרכז בקרה או איזה משהו שמתריע, קצת תרחיב על זה אני אשמח.

שחר: אני אגיד אני קודם מרחיב בפורום הזה אבל בהמשך שהמערכת תעבוד

המטרה שלנו זה לא כל כך לדבר עליה, לא מדבר עליכם כי אנחנו לא רוצים

לחשוף את המערכת. המערכת היא מערכת שמחוברת למשטרה מאגר

המידע מחובר למשטרה כל רכב שהוא בעל עבר בעבירות רכוש או התפרצות

או התפרצות לרכב כולל פדופילים כולל סמים, כל רכב כזה שהוא בעל עבר

פלילי כשהוא נכנס לתוך ישוב מקבלים התרעה הרכז מודיעין של משטרת

שדות והרב"ש של הישוב הנוגע.

דוברת: מה הוא מצלם את הלוחית רישוי?

שחר: נכון היא מצלמת את הלוחית רישוי ואם זה אדם בעל עבר פלילי של רכוש

או סמים או פדופיל או דברים כאלה קופצת התרעה לרב"ש שרכב זה וזה

נכנס, הוא לא מקבל הוא לא יודע מי הבן אדם הוא לא יודע על מה הוא

חשוד הוא יודע שהוא צריך לעשות עכשיו בדיקה על הרכב. עכשיו תראו

ביום יום יכול להיכנס רכב כזה לישוב לא יכולנו לדעת עליו, הוא יכל

להסתובב בישוב להיכנס לבתים לעשות פריצה ולצאת. במערכת שקיימת

למעשה לרב"ש יש יכולת לצאת מאיפה שהוא נמצא לעשות סיור ולחפש את

הרכב שנכנס לתוך הישוב, זה הרעיון של המערכת. המערכת היא מערכת

שנותנת לנו התרעה בזמן אמת על רכבים שהם חשודים בכל מיני עבירות.

דוברת: בהנחה שהוא לא נכנס עם הרכב של אשתו של אמא שלו או רכב גנוב.

שחר: נכון אבל עדיין אני יכול להגיד לך שהיום זה עובד טוב מאוד בכל מיני

מועצות זה מאוד יעיל דרך אגב זה קשור למה שדיברנו מקודם התושבים

לא ידעו את זה ואני מאמין שאם אמא יודעת שהרעיון שלנו זה באמת לשפר

אתה ביטחון לא את הרגשת הביטחון אבל אני בטוח שאם היינו יודעים את

זה אז אמא שלה ששולחת את הבן שלה לגן משחקים והיא יודעת שיש

מצלמה כזאת בכניסה או תושב שיש מצלמה כזאתי בכניסה לישוב שלו אז

מן הסתם גם תחושת הביטחון שלו הייתה עולה כי הוא יודע שהישוב שלו

קצת יותר שמור ממקומות אחרים. אז זה דברים שאנחנו לא יכולים להפיץ

לתושבים כי אחרת המערכת תישרף מהר מאוד אבל זה באמת משהו

שהכוונה שלו לעלות את רמת הביטחון בישובים ולהוריד את רמת ...

דובר: אני משער שרכב גנוב כן יזוהה במערכת הזאת.

שחר: אם הוא דווח השאלה תוך כמה זמן דיווחו עליו, רכב גנוב יופיע כן.

שרון: יש לי שאלה על התקציבים אתה הראית את התקציב של ה-100 אלף פר

ישוב על המקלטים אבל זה תקציב שדובר שנה שעברה ורק נדמה לי 3

ישובים מתוך 13 ניצלו אז זה בעצם ניצול תקציב קודם או על מה מדובר?

שחר: כשהגשנו את התקציב אנחנו הצגנו את זה לאורך שנים אנחנו הבנו שתוך

שנה לא כל 16 הישובים ינצלו את ה-100 אלף שקל אז הקצנו מיליון 300

בתב"ר, בתב"ר זה לאורך שנתיים שלוש זאת אומרת זה כסף שעדיין נשאר

ועדיין כל ישוב יכול לנצל אותו, זה לא יפלוט זה תב"ר שאנחנו יכולים לנצל

א זה ב-3-4 שנים, ... תקני אותי אם אני טועה.

דוברת: אתה לא טועה.

שרון: עוד נושא תקציבי המערכות כיבוי וביטחון ואש במוסדות חינוך אז התקציב

של שיפוץ מוסדות החינוך בקיץ נשאר לנו איזה סכום איזה 80 אלף שקל גם

אז הסתכלנו שבפברואר שנה שעברה השארנו עוד איזה שהוא תב"ר

למערכות כיבוי אש, האם זה בנוסף זה במקביל? תעשה לנו סדר.

שחר: אז אני אגיד לך 80 אלף שקל נוצל שנה שעברה זה תקציב להחזקה שותפת

גם של מערכות גילוי אש וגם של הכיבוי אש, כל מה שקשור למטפים,

ארונות, זרנוקים שם בדרך כלל התקציב יוצא ביולי אוגוסט לקראת הכנת

הבית ספר זה כל הבלאי. עכשיו מה שהצגתי השדרוג מערכות לגילוי אש זה

תקציב נפרד כי גילינו שיש לנו פה בעיה בבית ספר מקיף חוף השרון רוצים

לשדרג את המערכות למערכות יותר מתקדמות, למערכת מרכזית אחת שזה

היום התקן. אז יש הבדל בין מה שהצגתי לשדרוג מערכות כיבוי אש בבית

ספר חוף השרון לבין ה-80 אלף שקל תקציב שוטף. שרון בסדר?

שרון: אני אומר היה עוד סעיף בדיוק בפברואר שנה שעברה שאישרנו אז אני לא

יודע בדיוק את החפיפה אבל בסדר אתה על זה.

דוברת: שרון אישרנו תב"ר.

שחר: אישרנו תב"ר זה התב"ר הזה של שדרוג מערכות כיבוי אש.

דוברת: לגבי המקלטים שיפוץ של מקלטים?

שחר: כן שרון?

שרון: יש לי שאלה אחת בעצם זה נראה לי טבילת אש ראשונה של הצחי אומנם

לא מלחמה אבל צחי תפקד האם אתם עשיתם איזה פידבקים, תחקרתם,

עשיתם איזה הערכת מצב על החצי שנה או 9 חודשים של העבודה של הצחי

בקורונה?

שחר: זה עלה במספר פורומים במיוחד בפגישות של אלי והילה ומאיר ביחד עם

מפקד מחוז פיקוד העורף שהיה פה פעמים במהלך הקורונה, אין ספק

שהסיפור של הצחי תקופת הקורונה עלה. הוא עלה גם בהיבט של תפקוד

ותפעול בתוך הישובים אני אומר לך שצחי ישובים אם הילה תרצה לא יודע

אם היא תרצה להרחיב אבל זה עלה לכל גורמי הפיקוד, עשינו את התחקור

של נושא הצחי מול מפקד מחוז פיקוד העורף כי בסוף אם מישהו הגיע לבית

של קשיש והביא לו את החלה או את הפרח זה למעשה אותו בן אדם מתנדב

שצריך להגיע לקשיש בתקופת מלחמה ולראות מה קורה איתו ולתת לו את

המזון. היו הרבה מאוד דברים.

דוברת: תפקד מצוין בקיצור.

שחר: זה היה מצוין אין ספק שהמבנה של הצחי בישובים בתקופת הקורונה

אנשים הבינו באמת שישוב בסוף צריך להיות עצמאי, לטפל באוכלוסייה של

הגיל השלישי, להגיע אליהם לבית לדפוק אצלם בדלת ובזמן חרום שלא יגיע

אלינו אז זה בדיוק אותו אחד שצריך לחלק לו את התאורת חרום ולחלק לו

את השמיכה. זה היה אחד על אחד למעט זה ...

דובר: סוג של מצב חרום רק קצת אחרת אתה אומר הוכיח את עצמו.

שחר: הוכיח את עצמו בהחלט.

דוברת: אחרי אורלי אני אשמח גם.

אורלי: אני רציתי לשאול לגבי הסעיף של הגנרטור יש שם גנרטור לגנים בבצר, האם

בכל מוסדות החינוך שלנו יש גנרטור חרום או שזה פריבילגיה של מירב?

דוברת: אורלי רוב מוסדות החינוך שלנו גני הילדים במועצה מנוהלים בוועד

המקומי בצרה מנוהלת במועצה ולכן המועצה העבירה גנרטור אליה.

אורלי: אבל בתי הספר?

דוברת: יקבלו גנרטור בתי הספר זה היקפים אחרים לחלוטין ואנחנו עוד לא, לעשות

גנרטור לבית ספר חובב או לבית ספר ויצמן זה בעלויות שונות לחלוטין, מה

שבצרה מקבלת זה גנרטור יחסית קטן כי זה גני ילדים קטנים ... בית ספר

חובב או בית ספר ויצמן או לחוף השרון בטח או למרכז היום בחרוצים הם

גנרטורים בעלויות הרבה יותר גבוהות והשנה לא יקרה.

דובר: דרך אגב מה מבחינת הספקת גנרטורים ברמת הישובים הרי זה לא בגלל

הגן אלא אם אני הבנתי נכון את שחר בגלל שזה אזור עם שטחים מוגנים

אפשר להגדיר אותו אז אפשר להפוך אותו למין מרכז ישוב זאת אומרת

שיתפקד בחרום ומפה הגנרטור לא רק כי זה מועצה, אני טועה?

שחר: אתה צודק אבל בבצרה השינוי שהיה בבצורה לעומת לפני שנתיים שבבצרה

הקימו את המבנים החדשים, הגנים מקודם היו ... במבנים שהם לא מוגנים.

עכשיו בבצרה שסימנו את האשכול גני ילדים למעשה חצי מהגן הוא ממוגן

זאת אומרת שגם גני הילדים בזמן מלחמה יוכלו להמשיך לתפקד.

דוברת: נכון אתה צודק היה סידור זמני בבית העם ועכשיו זה אפשרי להעביר את

זה.

שחר: נכון עכשיו הגן יכול להמשיך לתפקד בגג כי הגן מגן להבדיל ממה שהיה לפני

שנתיים.

דוברת: אני גם אחדד את זה שבעצם הגנרטור שבצרה לקחה הוא גנרטור שמוקצה

מראש לבצרה כי לבצרה מוקצים שני גנרטורים ... בעצם נתן לנו גנרטור

אחד לאזור הגנים.

דוברת: אני אשמח להתייחס לסוגיה.

דוברת: יש גנרטורים בישובים סליחה שאני זה.

דוברת: כל ישוב קיבל שני גנרטורים אחד קטן אחד גדול, שנים או שלוש.

מירב: קודם כל באופן כללי ממה שאני מכירה מהוועד אצלנו בבצרה זה שיש

שיתוף פעולה עם שחר ובכל זאת בסוגית מתקני ספורט אני מבינה שיש כל

הזמן ענייניים עוד בתקופה שלי כיושב ראש וועד אני זוכרת את זה של

התקלה של כל מיני דברים שמורידים מתקינים מתקינה, זה לא תקין זה כן

תקין ואז לוקח הרבה מאוד זמן עד שמשמישים את זה. עכשיו זה תהליך

שבטח בימים כאלה בשנה האחרונה מאוד מתסכל את הציבור.

דוברת: מירב אבל יש לישוב שתי אפשרויות אנחנו לקחנו על תחזוקת הישוב לעשות

את הבדיקות השנתיות תיאורטית הישוב יכול להגיד אני קונה לבד ...

ואנחנו נאשר את זה ויש דרך החברה שלנו, כשאתה עובר דרך החברה שלנו

שהיא בעצם אומרת שזה לא תקין. דדרך אגב במקביל לחברה מכיוון שזאת

גם החברה שבודקת וגם החברה שמוכרת לקחנו מישהו חיצוני שהוא יועץ

נטרלי כדי שיגיד לנו איך לתקן יותר זול עשינו תהליך כזה בתל יצחק לא

משנה שבסוף הם הרסו את כל הגן. עשינו את התהליך הזה ואנחנו גם עכשיו

מנסים לחדש את ההתקשרות עם בן אדם שייתן את האיזון בין מה שאומרת

החברה על התקינה לבין לבדוק שהם לא סתם דוחפים לנו דברים, לא לתת

לחתול לשמור על השמנת. אז גם אנחנו יש לנו יועץ חיצוני שמלווה אבל

תיאורטית הוועד אם אומרים לו להוריד נדנדה יכול לקנות גם חדשה לבד

להתקין ולהוציא אישורים, זה יותר מסובך.

מירב: אצלנו זה עדיין מועדון סוגר של קומבינטורים כל המתקני שעשועים האלה?

דוברת: יש מכרז של משקל באיזה חברות שזוכות אני לא יודעת מה זה מועדון סגור.

מירב: זאת אומרת שיש מעט מאוד שחקנים שיכולים לענות לספק.

דוברת: כן.

מירב: זה נורא.

דוברת: אצלנו היה אזור של מתקנים חדשים ויום אחד הורידו את זה כי אמרו שזה

לא תקין ומאז זה לא ...

מירב: לזה אני מתכוונת זה בעיה של תקינה ...

דוברת: לא זה היה שינוי של התקן שהמדינה שינתה את התקן והורידה אז את כל

המתקנים אז גם קנינו מתקני כושר והורדנו את כולם ולכן החלפנו בדברים

אחרים, דיברנו על זה שהמדינה שינתה בבת אחת את התקן ולא הצלחנו

להתאים לתקן חדש.

דובר: להזכירכם זה אותה מדינה שמתנה את חלק מהמתקנים במתנה.

דובר: כן ברור מישהו צריך לעשות ... לעצמו.

דובר: אבל אותה חברה היא זאת שבודקת והיא זאת שמוכרת?

מירב: זה פשוט נורא.

דוברת: היא לא מוכרת בעיקרון היא בודקת עושה לנו את הבדיקות והיא

תיאורטית אם אומרים לך תחליף שרשרת תחליף כזה תחליף כזה לכן

לקחנו מישהו שהוא מלווה אותנו שהוא יועץ בטיחות מטעמנו שיכול להגיד

אם זה לא נראה משהו שנראה לנו מוגזם.

דובר: אחרת גיל אתה צודק כל דבר שהם נוגעים בו הופך להיות בר החלפה ולא

תקני.

דובר: זה יכול להיות מצוין הם יפסלו משהו בבני ציון יעבירו לבצרה יפסלו בבצרה

יעבירו לרשפון ויעשו סיבובים בתוך הישובים.

דובר: או שימכרו חדש יפסלו וימכרו מחדש.

דוברת: טוב שאלות נוספות לשחר? טוב סבבה תודה שחר.

שחר: בבקשה.

הילה: טוב יש לנו כמה נושאים אחר כך אנחנו בעצם מאשרים את תוכנית המליאה

בזום ואחר כך נאשר אותה בעל פה. פרסמנו כמוש אתם יודעים מכרז

למכירת נכס בחרוצים ...

מירב: הילה משהו לא בסדר.

שחר: הילה אני יכול לצאת או להישאר?

הילה: כן שחר תודה. בעצם פרסמנו את המכרז עכשיו אישרו, הגישה לנו אחרי 3

פעמים שפרסמנו הגיש מישהו בהצעה שנמוכה מהאומדן קצת בטווח של 7

אחוז. הטווח שפרסמנו היה 2 מיליון 470 וההצעה שהתקבלה הייתה בסך

של 2 מיליון .300 זה תקופה מאוד בעייתית למכירת נכסים מסתבר פרסמנו

כמו שאמרתי איזה 3 פעמים.

מירב: איך זה יכול להיות הילה?

הילה: עובדה.

מירב: אני שומעת רק מסביבי בדיוק הפוך יש טרוף של עירונים להגיע לכפר.

דוברת: מה היה מותר לעשות עם הנכס הזה?

מירב: זהו זאת הנקודה.

דוברת: מה מותר לעשות שם?

דובר: זה בית מגורים.

הילה: בית מגורים.

דובר: זה המזכירות שהייתה שהיא ביעוד מגורים הישוב רוצה להעביר את

המזכירות למגדל המים.

מירב: שני מיליון שקל לבית מגורים? איך זה יכול להיות.

הילה: זה לא בית מגורים זה אדמה אין שם בית לא עומד שם על זה.

דובר: רק אדמה יש שם מבנה אבל הוא.

הילה: תקשיבו אבל השומה אמרה אנחנו פרסמנו את השמאות של השמאי

השמאות אמרה 2 מיליון 400 זה מה ששווה הנכס, זה היה השמאות של

השמאי על השווי כנס הזה ופרסמו 7 אחוז פחות, השמאי הוא מטעמנו לא

מטעם הקונה.

דוברת: אף אחד לא רוצה לבוא לחרוצים.

דובר: זה גם במקום בעייתי.

דובר: הבעיה זה המגרש בטח.

דובר: המגרש הוא פינתי הוא לא אטרקטיבי.

הילה: פינתי והוא קטן הוא פחות מחצי דונם 350 או 320 אני לא זוכרת כמה,

השמאות הייתה 2 מיליון .400

דוברת: הוא קרוב לדנדי אתם לא יודעים לפרסם.

הילה: בקיצור זה הייתה השמאות הוא קיבל 7 אחוז פרסמנו גם את השמאות היא

הייתה בזה, דרך אגב כשפרסמנו שהמחיר מינימום הוא 2 מיליון 400 אז לא

קיבלנו אף אחד, 470 וכשפתחנו את זה וקיבלנו הצעה של 2 מיליון .300 זהו

המליאה אמורה לקבל החלטה לקבל את ההצעה כן או לא.

דוברת: רגע אבל מה הדחיפות למכור את זה עכשיו?

הילה: הדחיפות היא שאין לנו שקל בקופת ההשבחה של המועצה ואנחנו לא רואים

שהמחירים יעלו בחודשיים הקרובים.

דובר: ואין למועצה סיבה להחזיק שטח למגורים בישוב, מה נעשה איתו? הייתה

לנו הפתעה שבכלל גילינו את זה.

דוברת: יש מכירת חיסול של משקים של הכל בשנה החולפת זה מה שאני שומעת

מכל האנשים שמתעסקים.

דובר: אנחנו יודעים שיש ביקוש אבל לא ידעתי שיש.

דוברת: מכירת חיסול אתה לא מבין.

דוברת: אלי אבל זה נפל משמים על המועצה לפני כמה? 3 שנים לא עכשיו.

אלי: לא, יותר.

הילה: לקח לנו לקבל מלא זמן לקבל אישור מהמועצה אבל גם אתם טועים במשהו

אחר השומה של הנכס הזה אובייקטיבית היא 2 מיליון .400

דוברת: מתי נעשתה השומה הזאת?

הילה: היא נעשתה השנה אני שלחתי פרסמנו לפני שפרסמנו.

דובר: למכור חברים.

הילה: אני רק אגיד שלפני שפרסמנו בדקתי שוב עם השמאי את השומה והשומה

הייתה שזה השווי של הנכס הזה, זה לא שומה של הבנק זה שומה של שמאי

הוועדה שמבין שאנחנו רוצים להרוויח.

דובר: אנחנו לא בביזנס של נדל"ן אין בכלל שאלה.

צילי: ההסתייגות היחידה שלי בעניין הזה זה שלא יהיה אחר כך מצב שבדיוק

רצינו להעביר את הבית הספר והמיקום הזה היה מעולה לעשות את הבית

הספר, סתם אני אומרת אין לי מושג.

הילה: זה מיעוד למגורים זה לא מבנה ציבור.

צילי: אין לי מושג אין לי שמץ של מושג איפה זה וכמה אני רק אומרת שלא נתחרט

אחרי זה זה הכל.

הילה: צילי היעוד הוא מגורים .

דוברת: צילי את לא זוכרת בדוח ביקורת גילו את הנכס הזה שלא היה רשם של

נכסים.

הילה: לא זה לא ועדת ביקורת גילתה מי שגילתה הייתה אורלי הדס בעצם על הנכס

הזה שעלתה עליו במסגרת זה שהתבקשנו למצוא נכסים במועצה או בחברה

הכלכלית זה משהו שלפני הרבה שנים ... על הנכס הזה והוא נרשם על שם

המועצה ועכשיו זה שהוא לא נרשם עדיין על שם המועצה זה היה ההערה

של וועדת הביקורת שאנחנו לא רושמים נכסים שאנחנו מגלים ושאולי יש

לנו כאלה עוד. תיאורטית נכס הוא נכס למגורים לא למבנה ציבור זה נכס

שלא עושים לו שינוי יעוד וגם אי אפשר להקים על 325 כלום אז גם אם

תרצי.

דובר: זה מסוג הדברים שמועצה לא מחזיקה דבר כזה זה לא איזה מתחם לבילוי

גדול, יום אחד ישאלו אותנו מה עשיתם עם זה למה לא מכרתם.

דוברת: מכרנו בסדר מכרנו.

דובר: ובגלגול הבא מישהו יתיישב שם יגור שם 20 שנה ואף אחד במועצה לא ידע

בכלל שהוא גר בה.

דוברת: מי שהציע את ההצעה זה מישהו מהישובים או שבחוץ?

הילה: לא, בחוץ.

דובר: זה זוג שלא קשור.

הילה: טוב אפשר להצביע זה לא להצביע בעיקרון אנחנו מדברים על לאשר, אפשר

להתקדם?

דוברת: הילה השמאי אומר הוא לא מעריך שזה יעלה בשנה הקרובה?

הילה: לא השמאי לא הוריד את שווי הנכס בגלל קורונה הוא אמר שאין שינוי

מלפני ומאחרי זאת אומרת השמאות נבנית לפי מטר כמה שווה מטר

בחרוצים פחות או יותר ומיקום המגרש.

דוברת: כן אבל מטר בחרוצים הולך ועולה עם השנים.

הילה: בסדר אבל אני לא אחכה עכשיו 10 שנים.

דוברת: אוקי.

דובר: אורלי זה 700 אלף דולר.

מדברים ביחד:

דובר: 700 אלף דולר ל-350 מטר במיקום גרוע ביותר על הסיבוב קצר, אנחנו

קיבלנו את ההחלטה למכור את זה מזמן בוא נתקדם.

דובר: אני מציע להצביע זה 100 אלף שקל לשנה.

הילה: פאבלו אנחנו לא מצביעים אבל אני רוצה את האישור שלכם להיפגש עם בעל

הנכס שקנה אותו ולהמשיך להתקדם לבדוק מתי מפנים, צריך לתת זמן

לחרוצים לבנות מזכירות וצריך לקחת קצת אוויר.

דובר: שישימו אוהל בנתיים.

הילה: בדיוק.

דובר: בעד.

דוברת: גם אני.

דובר: ורשם נכסים במועצה ... אין עוד הפתעות כאלה לטובה ורעה?

הילה: א' אין לנו רשם נכסים כמו שצריך במועצה עדיין ב' יכול להיות שנגלה

הפתעה כזאת והלוואי אנחנו זקוקים לה מאוד. אוקי יש לנו לאשר את

פרוטוקול מליאה, אה אנחנו לא יכולים לאשר את זה גם ככה נאשר את זה

בהצבעה חבל על הזמן שלכם. נעשה את התקציב ואחרי זה את הסגירה ...

אני אגיד כמה מילים על התקציב לחברי המליאה שלא היו בהנהלה. עיקרוני

התקציב היה מאוד מאתגר לטפל בו בעיקר בגלל שאין לנו בכלל היטלי

השבחה, כל שנה אנחנו מאזנים את התקציב.

דוברת: הילה את יודעת .... אנחנו לא רואים אותך את יודעת את זה?

הילה: כן אמרו לי לסגור את הווידאו.

דוברת: כן בגלל שלא שומעים אותה.

דוברת: זה או לראות או לשמוע.

דובר: בחרנו בלשמוע.

דוברת: אפרופו תשתיות אינטרנט במועצה אבל נדבר על זה בהזדמנות אחרת.

הילה: אני רק אולגה אותך גם רואים גם שומעים אז את רוצה לתת רקע?

אולגה: כן אני אתן רגע אם את יכולה לא את האקסל את המצגת כי זה בעצם

במצגת יש לנו את כל בעצם עיקרי התקציב אז נעבור למצגת. בעיקרון

התקציב כמו שהילה אומרת הוא מאוד מאתגר וזה עוד לפני הקורונה. הרבה

לפני הקורונה גם אם לא הייתה קורונה אנחנו היינו מגיעים פחות או יותר

לאותה נקודה מכיוון שהתקציב שלנו כמעט %10 ממנו בנוי על היטלי

השבחה והיטלי ביוב שלא נכנסים לנו בעיקר בגלל שאין לנו בניה חדשה, אין

לנו תוספות אין לנו הרחבות ואם יש אז מעט מאוד. מכיוון שאנחנו עובדים

עם ... תוכניות עבודה אז אנחנו לא משאירים יתרות כל כך בתקציב ולכן

אנחנו צרכים לקחת את כל ההיטלים שאין לנו, אם את יכולה בבקשה רעות

להתקדם להבא. אוקי אז זה מביא אותנו לדבר קודם כל על תוכנית

האשראי. הממשלה בעצם אישרה לנו בגלל עניין הקורונה לקחת לרשויות

המקומיות איזה שהיא הלוואה לאישור תקציב רגיל ואנחנו מתכננים לנצל

את הדבר הזה ולבקש ממשרד הפנים אישור ל-5 מיליון שקל כדי בעצם

לסגור את הבור ב-2020 שתכף אני אסביר מאיפה נובע הבור. הבור לא נובע

מחריגה בפעילות אלא מזה שאנחנו רוצים בעצם כמו שאמרתי את חלק

מההיטלים לשייך אותם גם לשנת .2021 אם אנחנו נשים את כל ההיטלים

שיש לנו כרגע בקופה למעשה אין לנו תקציב 2021 ולכן ניסינו לבנות איזה

שהיא תוכנית שתאפשר לנו לפחות לשרוד את 2020 ו-2021 ובינתיים ...

לעשות עוד סקירה ועוד ניסיון לראות איפה אנחנו יכולים בעצם לגרד את

התחתית ולהביא עוד היטלים. אז התוכנית הזאת בעצם אנחנו רואים את

,2020 2021 ו-2030 כאשר אנחנו לקחנו פה הנחות עבודה הלוואה לאיזון 5

מיליון שקל ל-10 שנים, הלוואה לפיתוח שאנחנו ניקח כל שנה מיליון שקל

כדי שאנחנו נוכל לעשות בכל זאת קצת שיפוצי קיץ וקצת דברים קטנים. יש

פה גם את העניין של הלוואת בעלים לחברה למחזור שאנחנו כרגע לא

ממשים אותה כי אנחנו עדיין ממתינים לאישור משרד הפנים לקחת את זה

על ידי החברה עצמה אבל זה מתוקצב, זה מתוקצב גם בהחזר החודשי שנתי

בעצם וגם בתוכנית פריסת ההלוואות. אז שוב אנחנו בעצם תכף נראה אנחנו

מציגים מה שאומרת ש-2021 הולכת להסתיים בגירעון של 5 מיליון שקל

שכדי להתגבר עליהם אנחנו מבקשים את ההלוואה הזאת. זאת הלוואה

שאנחנו יכולים לעמוד בה ההחזר השנתי שלה כבר מתוקצב ונלקח בחשבון

במסגרת תקציב רגיל של המועצה. עכשיו רעות אם את יכולה לדלג לטבלה

הבאה למעשה גם אלה כבר דיברנו מה זה הוצאות והכנסות. אז זאת הטבלה

שבעצם נותנת לנו את הריכוז של התקציב הרגיל לפי תחומים, הכנסות

והוצאות כאשר פה אנחנו למעשה אם תסתכלו צפי סוף שנה של 2020 עמודה

ראשונה בתכלת אז תראו למטה באמת גירעון של 5 מיליון שקל שעליו אנחנו

מבקשים את ההלוואה הזאת של 5 מיליון. אנחנו רואים שבעצם תקציב

2021 הוא למעשה גדל ואנחנו מדברים על עליה בתקציב של קרוב ל-13

מיליון שקל כאשר למעשה זה עיוות כי אם אתם תסתכלו אתם תראו

שבהנחות ארנונה אנחנו עלינו מ-10 וחצי מיליון ל-.25 זה בעצם מבחינת

ההנחיות של משרד הפנים אנחנו מציגים את זה בהוצאה ובהכנסה

כשלמעשה אין לזה השפעה מעשית על התקציב אבל המסגרת נראית הרבה

יותר גדולה בלי שהיא תהיה כזאת כי למעשה אנחנו צרכים לנטרל פה קרוב

ל-15 מיליון שקל כדי לראות את התמונה האמיתית ואז אנחנו רואים

שלמעשה אנחנו בתקציב של 2020 כמו המקורי. זהו בגדול מבחינת

המסגרות הכלליות אפשר להתקדם לשקף הבא שפה בעצם בנינו תחזית איך

נגיע לארנונה, אנחנו לקחנו בחשבון שהכנסות הארנונה שלנו יסתכמו ב-69

וחצי מיליון שקלים כאשר אנחנו מדברים גם על גביה למגורים שזה תביעות

משפטיות ובעצם יתרות סגירה של שנים קודמות. העמקת גביה זה בעצם

לעלות את אחוז הגביה עוד יותר והגדלות שומה זה כשאנחנו למעשה נצטרך

באיזה שהוא שלב לבצע סקר מדידות, אנחנו היינו אמורים לעשות את זה

ב-2020 והכל נדחה בגלל הקורונה. אז פה בעצם רואים איך אנחנו מגיעים

לתחזית הכנסות. זה שיא כוח אדם אין לנו פה שינוים גדולים במשרות יש

פה כן שינוים בשכר אבל שוב הם בעיקר שינוים שנובעים מזה שאנחנו

איישנו את התקנים שכבר היו אמורים להיות מגויסים בתחילת 2020 אבל

הם גויסו בעצם רק בסוף ולכן ההשפעה העיקרית שלהם היא בשנת .2021

בנוסף היה לנו לא מעט עובדות בחופשת לידה שחזרו לפעילות שותפת והיו

לנו גם ירידה בשכר כתוצאה מצמצום הפעילות ב-2020 כי למעשה עשו

הרבה פחות שעות נוספות, הייתה גם ירידה בשעות כוננות וב-2021 זה די

חוזר ולכן אנחנו רואים שבתקינה אנחנו לא עולים התוספת פה היא למעשה

סייעות צמודות ובאמת התאמות קטנות של כוח אדם. עכשיו השקף הזה

מדבר בעצם על תמיכות והשתתפויות שזה חלק מהתקציב אבל אנחנו

צרכים לאשר אותו בנפרד. פה אנחנוו מראים השתתפויות שלנו אחל מכאלה

שהם על פי חוק, השתתפות ביחידה להגנת הסביבה שהדס וסוזן דיברו על

זה קודם, השתתפות בהגה ארצי שזה גם למעשה חוק ויש לנו פה את

התמיכות בתחום הספורט ובתחום הנגינה שאנחנו נותנים כל שנה, כל אלה

הם ללא שינוי הם בעצם מותאמים לתקציב המקוצץ של .2020 שקף הבא

אנחנו מדברים על חלוקת ארנונה לוועדים מקומיים כאשר פה אנחנו עשינו

שני דברים, אחד אנחנו אישרנו את הקיצוץ של 2020 שהעמדנו אותו בשנה

הקודמת על %.10 אנחנו נותנים את המענק וכל שנה נתנו 600 אלף שקל

השנה צמצמנו אותו ל-500 אלף שקל ליצרני ארנונה עסקית ושמנו איזה

שהוא תקציב מונתה מול רזרבה. אני אזכיר לכם בגלל שאנחנו רשות איתנה

אז אנחנו מחויבים על פי חוק לשים אחוז אחד מהתקציב ברזרבה, בהנחה

והשנה תתנהל בצורה טובה יותר משנה קודמת לפחות אז נוכל לשחרר את

זה אבל כרגע זה מותנה, מותנה בבדיקה שלנו במהלך השנה שצפויה לנו.

בשורה התחתונה אנחנו רואים שהוועדים די שומרים על אותה מסגרת

שנתנו להם אחרי הקיצוץ ב-,2020 אנחנו רואים שינויים מאוד מינוריים

ובעצם יש פה איזה ירידה לכל הישובים ביחד של 114 אלף שקל מול שנה

קודמת. אז למרות הקיצוץ ולמרות המותנה הם עדיין שומרים על אותה

רמת הכנסה בגדול בשינוים קטנים ואנחנו גם מקווים שנוכל כן לשחרר

באיזה שהוא שלב את העניין של הרזרבה ואז מצבם יהיה אפילו יותר טוב

משנת .2020 שקף הבא בעצם מדבר על תוכנית פיתוח, תקציב פיתוח כאשר

אנחנו נביא לכם כל תב"ר ותב"ר לאישור. פה אנחנו מציגים רק איזה שהיא

מסגרת כללית כדי שתדעו לאן פנינו למעשה בשנה הבאה מבחינת פיתוח.

אנחנו נצטרך להגדיל את התקציב של הבינוי במועצה, הילה את רוצה לספר

קצת על מה הולך להיות או שאחרי זה?

הילה: אני אספר אני רק אגיד שלגבי המבנה של המועצה בגלל שהמבנה מאוד ישן

תוך כדי הבינוי מתגלים הרבה בעיות בתשתיות שלא ידענו לעלות עליהם

קודם והתחלנו והגענו למסקנה שכדאי להיכנס גם לחלק משלב ג' שזה

הכניסה למועצה ולא רק להיעצר כמו שראיתם אז את שלבים א' ו-ב' אלא

לקחת חלק משלב ג' כדי שהכניסה תהיה מכבדת ונגישה, יש לנו גם בעיית

נגישות שם בכניסה. חשבנו לדחות את זה לשלב הבא אבל כבר לא יהיה שלב

הבא כנראה שאת ... היותר גדול לא נעשה. אני אומרת שבתוספת אגף יש

מצב אנחנו רק בתחילת הדרך ויש לי תוכנית שאני הראה לכם, זה רק תקציב

עיקרוני אתם עוד לא מאשרים את התב"ר.

אולגה: אנחנו כרגע לא מאשרים אותו זה רק איזה שהיא הצגה.

הילה: אבל אני הראה לכם את התוספות שיש בנושא המועצה באופן מסודר ותראו

לאיזה כיוון זה הולך. לגבי חדר המורים בחדר וויצמן החדר מורים מאוד

קטן יחסית לכמות המורים שיושבת שם, מאוד צפוף ואין פינות עבודה

למורים ואין אפשרות לעבוד לפי אופק חדש. 150 אלף שקל זה כולל כל

הנושא של התכנון זה לא כולל את הבינוי את הבינוי אני מנסה ראיתי שיש

משהו ממשרד החינוך להגיש את זה לבינוי של משרד החינוך. שיפוץ אולם

ספורט ויצמן 450 אלף שקל אנחנו פונים לקבל את זה ממקורות ממפעל

הפיס לא מהתב"רים של המועצה. ... ניקוז במועצה זה תמיד כל שנה 100

אלף שקל לנושא של ניקוז בשטחים החקלאים. שיפוצי קיץ זה העלויות

שבדרך כלל יש לנו. שביל אופנים יש לנו כסף שהגיע ממשרד התחבורה 240

אלף שקל ואנחנו שמיים 110 לפיתוח של שביל אופנים געש שפיים. זה

בעיקרון התקציב פיתוח שכרגע כל מה שיש פה פחות או יותר המקורות

שאנחנו מצליחים שיש לנו אותם כשהבעיה היותר גדולה זה התוספת

במועצה שזה אני הראה לכם בנפרד, אני רק אומרת שאנחנו לא מאשרים

עכשיו אותם אלא רק את העיקרון שלהם.

צילי: אני רוצה רגע לשאול שאלה קצת מעל הרשימה הזאת, איזה שהוא ... על

איזה פרויקטים, תעדוף של פרויקטים, לפני שנכנסים לרשימה הזאתי

שהחליטו עליה.

הילה: צילי הפרויקטים כרגע אחרי שגמרנו לעשות בניה בבתי הספר ויש בניה גם

בחובב סיימנו פרויקט הזה של בנית 4 כיתות, גם בחוף השרון בנינו 12

כיתות השנה ונכנסו לבינוי של המועצה. למועצה בנינו אין שטחים יש

אפשרות לעשות ... אין לנו שטחים שהם שלנו ואין לנו גם תקציבים כדי

להקים מרכזים חדשים וגדולים התעדוף או מה שיש פה זה אחרי תעדוף.

הנושא של חדר מורים בבית ספר ויצמן אנחנו עושים מן סבב כזה של

השקעה בבתי ספר שאחרי ויצמן השקענו עד לפני 4-5 שנים אנחנו חוזרים

עכשיו להתייחס אליו קצת. מה שמופיע פה זה אחרי תעדוף אין לנו כמעט

מבנים להשקעה.

צילי: אני יכולה לתת לך דוגמה יכול להיות שתגידי לי שזה שייך לשפיים אבל אני

זוכרת את הגג המטפטף שהבית ספר לא יכול להשתמש בו בחורף כל פעם

שיורד גשם אי אפשר להשתמש.

הילה: צילי זה שייך לשפיים יש בתב"ר אולם הספורט ממתין 100 אלף שקל עדיין

אם נצטרך לתקן את זה, שפיים לקחו את זה על עצמם השנה דיברתי איתם

עוד פעם כי זה לא עבד והם אמרו שהם יעשו עוד ניסיון לטיפול. באופן

עיקרוני יש תב"ר ישן של שיפוץ שפיים שיש שם בזכות 100 אלף שקל

שמחכה לנושא הגג.

צילי: סבבה זה דוגמה אחת אין לי מושג אבל אולי איזה מעבדה בבית ספר ויצמן.

הילה: אבל אני מנסה להגיד לך אנחנו בדקנו את זה כל המבנים של המועצה

ולמועצה יש 3 בתי ספר, מרכז יום בחרוצים ואולם ספורט בוויצמן זה מה

שיש לה.

צילי: סבבה לא חשוב בסדר יאללה זה מקובל עלי.

הילה: מה שאני אומרת זה שהדבר הזה נעשה אחרי שכבר עשינו תעדוף.

דוברת: הילה מה זה מכירת נכס המימון ממכירת נכס?

צילי: זה מחרוצים.

דוברת: זה כסף ביחידה בחרוצים.

דוברת: אז למה רק מיליון וחצי?

דוברת: כי זה מה שממן את זה ישאר עוד כסף.

אולגה: לא אני אסביר לכם הכסף של המכירה על פי פקודת העיריות יכול לשמש

רק לרכישת מבנים עכשיו פרשנות מרחיבה אומרת שגם לתוספת בינוי ולכל

מה שמחובר לקרקע. אי אפשר למשל למכור קרקע או למכור איזה נכס

ולעשות שיפוץ צריך להתאים משהו ולכן אנחנו רוצים בעצם לקחת את כל

הכסף של המכירה לשים אותו על הנושא של המועצה ולפנות את מה שסמנו

שם הכל היה הלוואות לפנות לטובת דברים שהם כל גמישים אבל את זה

אנחנו נביא לכם בתב"רים פרטניים. גם מה ששמנו את כל הכסף שנקבל

בחרוצים אנחנו רוצים לשים על תוספת אגף במועצה כי זה בינוי ולשחרר

משם את הכסף הנותר לטובת הקרנות כדי שאנחנו נוכל לעשות דברים יותר

גמישים שזה גם פיתוח וגם כיסוי אותו תקציב רגיל שדיברנו בהתחלה.

דוברת: חדר מורים בוויצמן אי אפשר להשתמש בזה?

אולגה: לא צריך כמה שפחות יותר טוב אנחנו נשים את הכל כי בעיקרון הבינוי

במועצה שמנו בהתחלה 3 וחצי ומיליון וחצי אנחנו ניקח את כל הכסף נשים

שם ומה שלא צריך אנחנו נפנה ונחזיר בחזרה לקרן ואז נהיה יותר גמישים,

אין סיבה לעשות לפזר את על כמה פרויקטים זה יהיה יותר קל גם לאשר

את זה.

דובר: אורלי החשש של המדינה זה שרשויות יקחו מבני ציבור מבנים בבעלות

הרשות ימכרו אותם החוצה כאשר תמיד יש מאחור את החשש שמה זה

נמכר למקורבים ואז יבואו ויעמדו עם חסר של מבני ציבור וחסר של כספים

לבנות מבני ציבור חלופים לכן ההוראות שלהם מאוד קפדניות לגבי מכרת

נכס מה אתה עושה עם הכסף בסדר?

דוברת: בסדר.

דובר: צריך להבין את ההיגיון.

אולגה: זהו מבחינת התקציב זה בגדול כהנחיה גורפת לכל מיני אגפים, אנחנו שמים

דגש על הכנסות ממשרדי ממשלה ומכל מיני מקורות חיצונים ובעצם הדגש

שלנו השנה זה שכל מיני ... גם ינסה לאתר לפנות ולחפש מאיפה אפשר עוד

להביא הכנסות נוספות, אם זה קולות קורים או כל מיני תקציבים כאלה או

אחרים שהמדינה מקצה. מי שבעצם יביא מעל התחזית אנחנו ניתן לו גם

בהוצאה אפשרות לחרוג כי הוא בעצם יביא לנו בהכנסות יותר ממה

שתקצבנו ואנחנו נאשר לו גם יותר פעילות כי כרגע אנחנו מאוד צפופים

ונצטרך להיות עם היד על הדפוק יותר צפוף מהרגיל.

הילה: אולגה רק התיחסות לוועדים המקומיים, בתקציב יש בעצם קיצוץ בוועדים

המקומיים הם אומנם עובדים עם אותו תקציב כמו השנה אבל המודל קצת

השתנה. את החלוקה שחילקנו 600 אלף שקל ליצרניות ארנונה הורדנו ל-

,500 יש קיצוץ של %10 ויש חלק במותנה ברזרבה אז רק שתדעו. .... בבתי

ספר הקיצוץ %10 נכון?

אולגה: כן בתי ספר אנחנו השארנו בעצם גם בתי ספר וגם גני ילדים השארנו אותם

עם אותה מסגרת של שנה קודמת שזה %10 גנים ו-%8 בבתי ספר שהאמת

בזכות הסגר השלילי הם די חסכו את הכסף הזה כי למעשה חודש אחד

מהפעילות שלהם די התייתר ואנחנו רק התחלנו, נקווה שהם לא יהיו ... שכן

יחזרו לפעילות נורמלית.

דוברת: אני רציתי לשאול אולי זה קצת לא נעים לשאול את זה אבל בכל זאת,

תקציב התמיכות אם אנחנו במצב כזה של גירעון בתקציב של קיצוצים למה

לא בעצם מפסיקים תקציבי תמיכות או חלק מהם לפחות כי אני מניחה

שחלק מהעמותות האלה לא ממש פעלו בשנת הקורונה ולא עשו את מה

שצריכות לעשות, השאלה אם יש מעקב על זה והאם נבדקה הנקודה הזאת

של לקצץ בתמיכות האלה?

הילה: א' קיצצנו בפעם הקודמת לא יכולנו לקצץ בזה כי זה תמיכה, יש פה תמיכות

בעצם רק לשני גורמים כרגע. יש למשואה שזה לניצולי השואה 75 אלף שקל

ויש את כל נושא עמותת הכדורסל.

דוברת: לפי מה שראיתי בשקף של תקציבי התמיכות היו שם יותר.

הילה: יש השתתפויות.

אולגה: חלקם זה השתתפויות על פי חוק לפי מספרי תושבים אי אפשר לבטל אותם

כמו השתתפות במרכז המועצות האזוריות או ... ארצי, השתתפות ברשות

ניקוז כל מיני כאלה אי אפשר. יש פה איגוד ערים שרון צפוני זה לא משהו

שאפשר לבטל.

דוברת: אפשר לעלות את השקף הזה של העמוד של התמיכות?

אולגה: רעות את יכולה לעלות אותו? אז קודם כל 1,2,3,4 עד התמיכה במוזיאונים

אין לנו בכלל סי, אנחנו מקבלים את זה מוכתב לפי מספרי תושבים זה סוג

של מכסה כזאת שאי אפשר לשנות אותה. מבחינת תמיכה במוזיאונים זה

... אפשר להחליט שלא נותנים. פעולות אימוץ זה 25 אלף שקל לגדוד

שאימצנו אז גם זה עניין של החלטה אבל זה יחסית בקטנה. תמיכות עקיפות

זה למעשה אנחנו לא נותנים פה כסף זה רק שווה ערך לשימוש במבנים.

עמותה לילדים חולי סרטן כשיש פעילות אז היא לוקחת מאיתנו את המבנה

של בית ספר ויצמן ואנחנו מעריכים את השווי של הדבר הזה ב-50 אלף שקל

אבל זה לא כסף שבפועל יוצא. לאחר מכן יש לנו את התמיכה בעמותות

מוזיקה ונגינה ששנה שעברה קיצצנו אותו ב-70 אלף שקל והשנה צריך

להחזיר את זה אחרת לא יוכל לתפקד. תמיכה עקיפה בעמותות מוזיקה זה

שוב שימוש במבנים. תמיכה בעמותות הספורט זה עמותת הכדורסל הפועל

כדורסל זוכה בזה ב-2020 וככל הנראה תזכה ב-,2021 תמיכה עקיפה זה

השימוש שלהם באולמות ספורט זה גם משהו רעיוני שאנחנו למעשה זה

סכום שרשום בהכנסות במקביל. השתתפות במד"א גם זה משהו שהוא פרי

הסכם. העניין של תמיכה במוסדות לסיוע משפחה כבר הורדנו לזה שנה

שעברה זה 0 השנה.

דוברת: עמותות המוזיקה פעלו השנה?

אולגה: כן הוא פעל.

הילה: הוא עשה שכבה מנגנת בבתי הספר והיו שיעורים בקבוצות קטנות

בקפסולות וככל שחזרו ללימודים הוא פעל.

דוברת: כמה חזרו ללימודים.

הילה: חזרו.

מירב: טוב אצלנו זה לא עבד הסידור שאתם מדברים עליו אני לא יודעת על מה

אתם מדברים איך אפשר ללמד פסנתר מרחוק?

הילה: לא פסנתר מירב יש את השכבה המנגנת.

מירב: נו ואיך אפשר לעשות שכבה מנגנת ביחד?

הילה: הוא לא עשה את זה ביחד כשחזרו כיתות עד ד' ללימודים הם עשו שיעורים

בתוך הלימודים.

דוברת: אבל הילה הם עשו %10 מהזמן אז איך אפשר.

הילה: לא פעלו %10 מהזמן הקורונה הפסיקה לעבוד במרץ ובמאי הם חזרו, הם

לא פעלו %10 מהזמן הם התחילו עכשיו, בשנה שעברה הם עבדו בין

ספטמבר לסוף השנה והשנה הזאת הם מספטמבר למדו עד לפני חודש

בהפסקות.

דוברת: מה החלק היחסי ששכבה מנגנת בתוך הפעילות?

הילה: בתקצוב הזה זה הרוב שכבה מנגנת.

אולגה: זה כמעט הכל פה שכבה מנגנת.

הילה: זה התמיכה דרך אגב אני פניתי למנהלות בתי הספר ושאלתי אותם האם זה

עובד ובאיזה דרך ואפרופו טלי מחובב נלחמה על ההמשך בחירוף נפש.

מירב: בסדר אפשר להילחם על הרבה דברים אבל המצב פה לא טוב.

הילה: אבל היא אמרה שזה עובד אני שאלתי.

דוברת: אותם שאלות צריך לשאול בכדורסל.

דוברת: וגם התמיכה במוזיאונים אני לא חושבת שהיו מוזיאונים השנה.

דובר: מירב אני מבין שאת לא רואה את הקונצרט בחנוכה של הילדים.

מירב: לא.

דובר: חבל מאוד היה מרשים הם ניגנו.

מירב: הדברים האלה פועלים הרבה שנים אף אחד לא פועל שיש פה בעיה עם עצם

העניין אנחנו פשוט בסיטואציה.

דובר: הם עבדו אני ראיתי אותם בבית ספר והם למדו.

הילה: למוזיקה באמת קיצצנו 70 אלף שקל שנה שעברה אנחנו כאילו מתחילים

שנה בשאיפה שאנחנו נוכל שהם יעשו כרגיל.

דוברת: אני רואה שהתקציב עלה.

הילה: קיצצנו.

אולגה: שנה שעברה קיצצנו אותו ב-70 אלף שקל.

הילה: השנה החזרנו אותו.

אורלי: אבל דווקא השנה שהפעילות היא חלקית אז לעלות אותו.

הילה: אבל זה לא פעילות חלקית אורלי הפעילות התחילה בספטמבר הפעילות לא

עובדת כמונו הם כבר התחילו לעבוד עכשיו הם היו חודש בבית באופן

עיקרוני יכול להיות שאם עכשיו הם חוזרים ללימודי א' עד ד' חוזרים יום

שלישי ללימודים עד סוף השנה אז כולה הוא לא עבד חודש, זה לא פעילות

חלקית.

אורלי: השאלה שלי האם מישהו בדק באמת אם הם היו פעילים לאורך כל השנה

ושיש הצדקה לשלם את מלוא התמיכה.

הילה: אז אני אומרת לך אורלי שבדקנו אבל אורלי את אומרת משהו שהוא לא מה

שאנחנו אומרים לך אני אומרת לך שאת שנה שעברה בדקתי וקיצצנו להם

70 אלף, השנה זה תקציב חדש הוא מעכשיו עד ינואר .22

דובר: בדיוק זה .2021

הילה: כולל את ספטמבר הבא אנחנו כרגע מתקציבים את זה כמלא בגלל שאנחנו

מניחים שאם הם יחזרו מעכשיו עד סוף ינואר הבא זה יהיה פחות או יותר

אותה עבודה, את שנה שעברה שהם עבדו פחות קיצצנו ב-70 אלף, זה תקציב

לא ינואר עד ינואר בתי הספר עובדים ספטמבר עד ספטמבר.

דוברת: ותקציב מוזיאונים ששנה שלמה לא היו מוזיאונים אז איך זה נשאר אותו

דבר?

הילה: בניגוד לקונסרבטוריון את המוזיאון אנחנו לא מתקציבים לפי הפעילות שלו

אנחנו מתקציבים כתמיכה למוזיאונים לחקר השואה בלי קשר לפעילות

שלהם בחוף השרון או מה הם עושים כן או לא.

דוברת: סליחה רגע שאני קוטעת אותך הילה אני מזכירה לכולם שהיה לנו כזה דיון

בדיוק על העניין הזה שהתחילה הקורונה ואחד הדברים שאמרנו זה

שדווקא בגלל שאין להם הכנסות אחרות הם חייבים את העוגן שלנו ואת

ההמשכיות, היה דיון על זה בדיוק דיברנו על הכל אני מרגישה מעין.

דוברת: במרץ לא ידענו מה יקרה במרץ הבא אנחנו שנה קדימה עוד רגע הדברים

נראים אחרת מאיך שראינו את זה אז.

מירב: רגע שניה אני לא אומרת מה צריך לעשות אני רק אומרת שהשאלות של

אורלי הם לגיטימיות לחלוטין.

דוברת: אבל התשובות הם אותם תשובות זה מה שאני מנסה להגיד.

מירב :אני לא מסכימה איתך השתנה המצב.

הילה: קודם כל מירב לא עשינו את הקיצוץ כשדיברנו על התמיכות לא היה במרץ

הוא היה ביולי כבר ידענו פחות או יותר לאיזה כיוונים הולכים ומה מצב

בתי הספר. מיולי הם היו בעצם בבית ספר מספטמבר עד עכשיו עד לפני

חודש. באופן עיקרוני אנחנו מתקציבים את התמיכות שנתי מעכשיו

לקדימה, עכשיו נגמר הסגר תחשבו שחוזרים לפעילות רגילה מינואר הזה

עד לינואר הבא, גם המוזיאונים וגם הכדורסל וגם הבתי ספר, התקציב הוא

קדימה.

אורלי: הילה הכל טוב ויפה אבל כן אנחנו צרכים להביא בחשבון האם הייתה

פעילות בשנה האחרונה ויכול להיות שבשנה שעברה תקצבנו אותם ביתר

והם לא היו צרכים לקבל את כל הסכום הזה מכיוון שאנחנו עכשיו בבעיה

תקציבית אז אולי.

הילה: אבל אורלי את שנה שעברה קיצצנו עכשיו זה פעילות של המועצה בואו זה

תמיכה אבל אם אנחנו נקצץ לא תהיה שכבה מנגנת, אורלי את שנה שעברה

את 2020 קיצצנו ב-70 אלף שקל את רואה בתמיכה שיש לך לעמותת מוזיקה

היה לך שנה תקציב 20 תקציב 21 הוא עלה.

אורלי: אני שואלת אותך על מוזיאונים אני שואלת אותך על דברים אחרים לא רק.

הילה: אני מנסה להסביר.

אורלי: אני רק שואלת האם עשיתם את השיקול הזה האם בדקתם אם הם באמת

פעלו ... לתת להם את התמיכה המלאה או שיש מקום לקצץ.

הילה: אורלי יש 3 מקומות שיש בהם תמיכה ששניהם מהם קשורות לפעילות

אוטומטית של המועצה ושניים בכלל לא שלא רלוונטי אם הם עשו פעילות

או לא כי מוזיאונים לא עבדו אבל המשיכו להעסיק אנשים ולשלם ולחיות.

דוברת: אבל כל הנושא של הנצחת השואה וטקסים היה, היה בזום אבל הם עבדו.

דבורת: מה זה הם עבדו הם הוציאו אנשים לחל"ת אני מניחה והיה מי ששילם

לאנשים האלה כבור החל"ת ופיצה, אני לא יודעת אני רק שואלת האם זה

נבדק.

הילה: אורלי המשואה התקציב שלהם הוא 10 מיליון או לא זוכרת כמה אנחנו

מתעסקים ב-75 אלף שקל אני לא בדקתי מה הם קיצצו בחל"ת אבל

התמיכה בשואה וגם מה אני 20 אלף שקל אני אחסוך להם? הנושא של ה-

25 אלף שקל לעמותות ליחידת האימוץ זה המועצה מאמץ יחידה של יחידת

ברזל זה עבדו, עבדו פחות בקורונה אולי אבל זה לא רלוונטי לעשיה.

דובר: אני רוצה להגיד משהו לגבי משואה בגלל שאני שכן של משואה, חברים זה

לא מוזיאון קודם כל למי שלא היה שם כדאי שיגיע לשם, זה סמינרים וזה

מפגשים וזה פעילות חינוכית ממדרגה ראשונה בנושא השואה.

דוברת: מה שאני רוצה להגיד אורלי בהקשר של הדברים אני חושבת מעבר למה

שקרה בשנה החולפת אנחנו צרכים לשאול את עצמנו שאלה עקרונית כמו

שנאמר פה בחצי משפט עמותת מוזיקה ברגע שקוטעים שנה של עבודה שלה

בצורה גורפת זה פשוט להגדיר שאנחנו מסיימים את זה כי להקים מחדש

כזאת קבוצה זה סיפור מאוד מורכב, אז חלק מהשאלות הכבדות שעומדות

לפנינו זה בכלל להבין את הרצף של הפעילות זה לא רק עניין של פר הפעילות

הספציפית שנעשתה בשנה הקודמת או בשנה הקרובה, זה להגדיר עקרונית

אם אנחנו רוצים שתהיה פה פעילות כדורסל שממיכה איזה שהיא מסורת.

צריך לייצר איזה שהוא מבנה אי אפשר לקטוע אותו אם רוצים שהוא יקרה,

ברגע שאת מסיימת זה כמו להתחיל מחדש אחר כך וזאת חלק מהשאלה

הקשה.

דובר: זה בהחלט שתיים אני מבטיח לך אורלי השאלה שלך ברקע שלה עומד האם

הילה, אולגה קו נטוי אולגה עשו עבודת מחקר ושאלו כל אחת מהעמותות

האם אפשר לקצץ, גם שאלו אותם וגם ישבו והפעילו את ההיגיון שלהם, אני

מבטיח לך שכן. בטוח זה לא עובר את העיניים של הילה מבלי שהיא בוחנת

ושואלת שאלות והיא יודעת לשאול שאלות והגופים האחרים כמו משואה

אין לנו הרבה כאלה או עוד כל מיני תמיכות כאלה ואחרות. אנחנו צרכים

לשאול את עצמנו שאלה עקרונית האם אנחנו רוצים להיות המועצה שיכולה

להתגבר ולעזור להם את התקופות הקשות האלה או שאנחנו המועצה

שברגע שלנו קצת יותר לחוץ אנחנו מיד מקצצים להם. נדמה לי שכל עוד

אנחנו יכולים אנחנו רוצים להיות בעזרה למפעל כמו משואה או בעזרה

לתושבים שדווקא בתקופה הזאת נכנסים למצוקה כלכלית וכן הלאה. לקצץ

יותר מידי בכדורסל זה שתי עמותות בנו הנגינה וזה אתה מקצץ אותם

ריסקת אותם לבנות אותם מחדש לא בטוח שאתה יכול.

דוברת: זה בדיוק היה השיקול שעשינו בדיון הקודם זה מה שאני מנסה להגיד בדיוק

אותו שיקול.

דובר: אני רוצה להגיד שפשוט מאוד צריך לזכור שדווקא בנושא העמותות המצב

שלנו כל כך רעוע והנפילה שהייתה להם בתרומות ובתמיכה של משרדי

הממשלה ששם אין שיקולים כמו שלנו שם פותחים קודם כל אז אני חושב

שממש בחרדת קודש לראות אם רוצים להוריד או לא.

דוברת: אני אגדיל ואגיד שוקי שגם בתשלומים שהיו של הורים הם היו חייבים

להחזיר את הכספים האלה זאת אומרת יש כאן משהו שהוא באמת מה

שאתה אומר, גם אני מניחה שמשואה לא הצליחו לקבל את הסמינרים שהם

עשו לצבא ולכל המקומות האחרים לא קיבלו את הכספים האלה.

דובר: לדעתי אנחנו לא רוצים להיות ברשימה הראשונה של המקצצים כל עוד

אנחנו יכולים אנחנו רוצים לבוא ולעזור איפה שאחרים נפגעים והם נפגעים

ואנחנו לא מקור הפרנסה היחידי, כמו שאמרתם יש להם עוד מקורות

פרנסה אחרים אנחנו יכולים לקפוץ לראש ולהגיד לא אבל זה דברים שיש

לנו אינטרס ישיר בהם משואה זה להשלים ... משואה זה אחד המוסדות

נדמה לי השנים בחשיבותם במדינה ככל שזה נוגע בשואה, הטקס השני

בחשיבותו במדינה ליום הזיכרון לשואה ולגבורה נמצא במשואה זה לא

אירוע שולי.

דוברת: אני חושבת שדווקא בעת הזאת שבטח יסגרו המון דברים ויקצצו תקציבים

אם אנחנו יכולים דווקא לדברים האלה שהם יותר תרבותיים, רוחניים,

לימודיים אם אנחנו יכולים לתמוך שנמשיך לתמוך בהם גם אם לא הייתה

פעילות השנה כמו בשנים קודמות.

דוברת: אני מרגישה את אותה מסקנה אבל רק דבר אחד קטן לשאול מותר וזה

חשוב.

דובר: הילה שואלת, החבר'ה ישבו ולמדו ועברו עם מסננת או עם מברשת מאוד

דקה על כל סעיף אצל כולם כל הגופים שאנחנו עובדים איתם בתחום כספי,

גם אלה עברו לא שאלנו את משואה חבר'ה אם אתם צרכים או לא אני

לפחות לא יודע ששאלנו אותם אבל מה שעובר דרכנו ומשרת אותנו אנחנו

שואלים את השאלות אין לי ספק בזה.

הילה: עוד שאלות על התקציב? לגבי סגירת תב"רים אולגה את רוצה?

אולגה: לא סגירת תב"רים זה משהו טכני שאנחנו צרכים לעשות אותו כל שנה היינו

אמורים לעשות אותו בסוף 2020 אבל בסוף המליאה עם כל הסגרים בוטלה,

מדובר בתב"רים שהסתיימו כל הפעילות בו הסתיימה אנחנו מאשרים את

הסגירה הטכנית שלו כל מה שבעודף חוזר לקופה בחזרה לקופת הקרנות,

כל מה שבחוסר וזה חוסרים קטנים מתקזז מול אותה קרן.

דובר: אגב מישהו העיר קודם משהו על תב"רים שישוב לא מנצל, תב"ר שישוב לא

מנצל מתגלגל לשנה הבאה הוא לא נעלם.

אולגה: כן תב"ר הוא רב שנתי ולכן משאירים אותו פתוח.

דובר: כל עוד לא השתמשת לא צרכת זה נעלם לך לכן חלק מהדברים אנחנו בכוונה

שמים תב"ר ויש ישובים שגם בוחרים לא לנצל בשנה אחת לאסוף סכום של

כסף ולנצל אותו אחרי שנה או שנתיים.

אולגה: זהו אז יש לנו למעשה 5 תב"רים שב-3 מהם בכלל לא הייתה פעילות אז

אנחנו פשוט סוגרים אותם טכנית, 1 שהסתיים איזה חוסר קטן כי אחד

מהמשרדים הממשלתיים ... והם מקזזים לנו כל מיני דברים והשני הסתיים

באיזה שהיא יתרה קטנה חוזר לקופה, שורה לתחתונה מחזירים לקופה 86

אלף שקל כדי להקצות אותם מחדש בתב"רים חדשים.

הילה: נושא נוסף אני לא זוכרת?

אולגה: היה לנו גם את הסגירה של החברה לתשתיות ביוב.

הילה: אבל אני לא בטוחה שזה במליאה אני חושבת שנצטרך להתכנס כאסיפה

כללית.

אולגה: להתכנס בכל מקרה צריך כי זה לא הצבעה גם.

הילה: לא, לסיים את הנושא של מליאה ולשבת באסיפה כללית יש לנו את זה ואת

התקנון של החברה הכלכלית.

אלי: היום או בפעם אחרת?

דובר: פעם אחרת אלי.

דוברת: פעם אחרת התשתם אותנו.

הילה: אני רק רוצה להגיד משהו לגבי התקנון זה חצי צרה אבל לגבי פירוק החברה

לתשתיות ביוב זה פירוק שכבר התחלנו מזמן החברה כבר לא קיימת, הייתה

לנו תביעה מול אשדר שבגלל זה לא יכולנו לסגור את החברה כל תקציב ...

כבר נמצא במועצה, כבר סגרנו את החברה הזאת פעם אחת.

אולגה: גם חשבון בנק שלה סגור הכל סגור.

הילה: גם חשבון הבנק שלה סגור זה סתם סגירה פורמלית מכיוון שכבר קיבלנו

החלטה לסגור אותה פשוט לא יכולנו לעשות את זה בפועל בגלל שהייתה

תביעה על נושא היטלי ביוב בתוך החברה ועכשיו שהתביעה הסתימה אנחנו

רוצים לסיים את התהליך של הסגירה הזאת, על התקנון אני אוותר לכם.

דוברת: אנחנו צרכים להצביע? אסור לנו להצביע.

הילה: תראו את כל שאר הדברים אנחנו נצביע מהר במליאה שאתם תבואו אליה

מתי שתחליטו.

דוברת: הכל יהיה רק הצבעות.

אולגה: חשוב שזה יקרה בפברואר אחרת אנחנו לא נוכל להגיש בקשה להלוואה.

דובר: יאללה חבר'ה.

הילה: טוב תודה בי.

דובר: תודה לכולם בי.

הישיבה הסתיימה